הומוסקסואליות ודת

אין כותב מאמר זה מתלהב במיוחד מהרעיון של הומואים, אך הוא חושב שמגיע להם לחיות וחושב שהחקיקה הדתית נגד הומואים רק גורמת להם להסתתר בארון במצב שהוא אינו רצוי להם ולהרגיש רע עם עצמם או לעזוב את הדת. אף עלפי שלא הורגים היום הומואים במגזר החרדי, מנדים אותם וזה גם סוג של מוות, כל החברים, כל המשפחה, כל הקהילה מנדה אותם. רבים אומנם מעדיפים להישאר בתוך הארון ולהתחתן עם אישה כמקובל, אך האם זה אכן הדבר הטוב ביותר, בזמן שהחברה היהודית הרגילה מקבלת אותם באופן יחסי וכבר לא רואה בזה סטייה מינית מלוכלכת כמו שהיה פעם, האם זה לא המקום שבו הדת צריכה לעבור שינוי ולקבל את ההומואים כחלק מהקהילה, כי קודם כל זאת לא אשמתם, אי אפשר להאשים אותם וזה גם לא איזה תכונה רעה או פגע בהם, זה פשוט ככה הם נוצרו.

 

האיסור על הומוסקסואליות, מין בין  גבר לגבר, בתנ"ך הוא אכן ברור, בספר ויקרא ישנם שני פסוקים המדברים עליה באופן מוחלט, "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא" (יח/כב). ובפרשת "קדושים" מצוין עונשו של העובר על האיסור, כאשר התורה אומרת: "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה, תועבה עשו שניהם, מות יומתו דמיהם בם" (כ/יג). כמו כן כתוב הפסוק, אני לא בטוח מאיפה - "שוכב משכב זכר מות יומת". יש לשים לב שמדובר במשכב זכר, לסביות מותרות לפי התנ"ך אבל יש איסור עליו דרבנן, כלומר מפסיקות רבנים.

 

נושאים אחרים שבהם היה רצוי שיקרה שינוי בדת האורתודוקסית הם מעמד האישה והאיסור על אוננות (מכיוון שזה ידוע כבריא ועל כן זה לא "לשווא", זה עוזר למנוע למשל את סרטן הערמונית לפי מה שקראתי). אין לי בעיה מיוחדת עם האיסור על מין עם בעלי חיים, למרות שאם זה בהסכמה ובפרטיות אז אולי. סתם. אני דווקא בעד האיסור האחרון.

כמו כן אני חושב שבעשרת הדיברות, אחרי "כבד את אביך ואת אימך" צריך לרשום בסוג של סוגריים אחריו "{כבוד זה הדדי}".