ספר שערי אמונה

למה אידיאולוגיה עשויה להיות כמו דת

בספרו "קיצור תולדות האנושית" אומר יובל נח הררי, שאידיאולוגיות הם כמו דת לפעמים – שהאנשים שבהם מתנהגים כמו מאמינים, ושהאמונה באידיאולוגיה עשויה להידמות לאמונה דתית – אך אף על פי כן, יובל נח הררי, טוען שעדיין יש הבדל בין אידיאולוגיה לדת להרגשתו, שדת נובעת מאמונה בכך שכח עליון או נביא כלשהו יצר אותה ובעוד שאידיאולוגיה לא נוצרה על ידי נביאים אלא על ידי אנשי מחשבה ופילוסופים כדוגמת קרל מרקס – ממציא האידיאולוגיה הסוציאליסטית המודרנית, אשר טענו שהאידיאולוגיה שלהם כלל לא באה מתוך מחשבה של כח עליון אלא מתוך מחשבתם הם עצמם.

יש עוד הבדלים בין אידיאולוגיה לדת, למשל אידיאולוגיה מבוססת לכאורה בעיקר על ידי שכנוע לוגי והיא מבוססת על הגיון ולוגיקה ויש להאמין בה לא רק כי היא מוסרית וצודקת, אלא גם כי היא הגיונית קודם כל. מצד שני, דת עשויה להתעלם מההיגיון היומיומי ולהגיד שיש גם דברים שהם מעבר לנראה ולגלוי, למשל האל עצמו. הבדל אחר הוא כשדת מתמסדת היא בדרך כלל נבנית מאנשי כהונה או כמורה וכיוצא בזה, בעוד שכשאידיאולוגיה מתמסדת היא עשויה ליצור מפלגות וארגונים פוליטיים.

אך למעשה, בניגוד לטענתו של יובל נח הררי, אידיאולוגיה ודת לא שונים כל כך וזאת מכיוון ששניהם משויכים למושג אב המגדיר את שניהם, אף שעדיין לא הומצאה המילה עבורו וזה "רעיון היוצר השקפת עולם כוללת עבור העולם שמגדיר עבור המאמין בו את משמעות העולם ומשמעותו עצמו ובכך גם יוצר מטרות ודרכי התנהגות ומחשבה מסוימים עבור המאמינים". גם לאידיאולוגיה למשל יש פולחן, הפולחן שבה הוא בעיקרו סובב סביב הערצת האידיאולוגיה, מייסדיה ומנהיגיה ובעיקר סביב הניסיון להגשים את האידיאולוגיה.

לעומת זאת האמונה באל בלבד כשלעצמה ואידיאולוגיה הם דברים שונים. וזאת מכיוון שאם האל קיים אך לא נובעים מכך דרכי התנהגות או מטרות מסוימות והדבר לא מצריך תגובה כלשהי מהמאמין, הדבר לא מתאים למושג האב המגדיר גם דתות וגם אידיאולוגיות ושהוגדר בפסקה הקודמת.

כדי שאמונה מסוימת תהפוך לדת או ל"אידיאולוגיה דתית" היא צריכה לכלול בתוכה השקפות מסוימות כלשהי על העולם שמחייבת את המאמין למשהו. מכיוון שדת מסוימת כוללת בתוכה אמונות רבות בדרך כלל, היא עשויה ליצור רעיונות רבים על העולם לגבי איך שדברים אמורים להיעשות ומה בעצם לעשות ולכן דת מסוימת יכולה ליצור מספר אידיאולוגיות שיכולות להיות בתוך מחשבה של מאמין אחד – למשל שיבת ציון, ביחד עם האמונה שיש להחזיר את העם בתשובה ולשפר את הרוחניות שלו – בעוד שמאמינים אחרים עשויים להאמין שיש לשפר את הרוחניות של העם, אך שיבת ציון לא תדבר אליהם ואחרים עשויים להאמין בציונות ובשיבת ציון אך גם שהעם צריך להיות דווקא חילוני – השקפה בנוגע לדת ואיך דברים צריכים להיעשות לגביה, גם אם אותו אדם לא מאמין בה, היא בהכרח יוצרת אידיאולוגיה כלשהי.

הציונות למשל בגדול נחשבת לאידיאולוגיה חילונית, אך למעשה היא אידיאולוגיה דתית מכיוון שהיא עוסקת בנושא הגאולה של עם ישראל וחזרתו מהגלות שהם נושאים הקשורים גם לדת בעיני מאמינים והאידיאולוגיה הציונית מונה אכן אוהדים שהם גם אתאיסטיים אך גם אוהדים שהם מאמינים – למשל הציונות הדתית שמפלגת "הבית היהודי" ולשעבר "המפד"ל" משויכים אליה. הציונות היא פשוט האסכולה ביהדות שאומרת שאין לחכות למשיח שיפול עלינו משמיים ויביא לנו את הגאולה, אלא יש להביא את הגאולה בעצמנו, וזאת בניגוד לאסכולה ביהדות שאומרת שאסור וזה אפילו חטא לפעול להקדמת הגאולה בעצמנו ויש לחכות לדברי הנביאים אודות המשיח שיתגשמו.

אם כך, לסיכום,

אמונה היא לא אידיאולוגיה אלא אם היא גם יוצרת אמונה שדברים צריכים להיעשות בצורה מסוימת.

דת כשלעצמה היא על פי רוב, לא באמת אידיאולוגיה, מכיוון שהיא רחבה מאידיאולוגיה, אך היא כוללת אמונות שונות ודברים אשר יכולים ליצור צורות התנהגות ופעולה שונות לכאן ולכאן ועל כן היא בדרך כלל תיצור אידיאולוגיות שיהיו חלק ממנה – למשל האידיאולוגיה הצלבנית שהייתה פעם משויכת לנצרות, אך יחד עם זאת ניתן להסתכל באופן כולל על דת כאידיאולוגיה מכיוון שהיא יוצרת השקפת עולם על איך העולם צריך להיות ומה צריך להיעשות על ידי המאמינים כדי להגשים זאת, בדיוק כמו אידיאולוגיה והכוונה בעצם באידיאולוגיה בשגרה היא לאידיאולוגיה חילונית שלא מערבת את האל וזאת מכיוון שיש גם שפע של אידיאולוגיות דתיות שהם אידיאולוגיות לכל דבר על פי מושג האב שמגדיר גם אידיאולוגיות חילוניות כגון ההומניזם והמיליטריזם וגם אידיאולוגיות דתיות, כגון שכל העולם צריך להאמין בדת שלך ולבצע את מצוותיה באדיקות, או אידיאולוגיה שצריך להיות שיתוף פעולה ושלום בין הדתות והעמים ושדת עשויה לעורר גם שלום ולא רק מלחמה. כמספר ההשקפות, כן מספר האידיאולוגיות בדת מסוימת.