בעיית השיהוד – הפתרון

 

הרעיון שכל מי שפעל ומת למען האסלאם ונגד הדתות האחרות, גם עולה בהכרח לגן עדן הוא בהכרח שגוי – וזה בראש ובראשונה מפני שלא יתכן שמנגנון כזה יהיה מקובל גם על האל. לא יתכן שאדם שרוצח בן לדת אחרת יעלה אוטומטית לגן עדן, בלי לשאול בכלל אם אותו בן לדת אחרת שהוא גם בן של אלוהים מכיוון שהאל הוא גלובלי ובלי לשאול בכלל את האל אם הוא רוצה את אותו פושע אף שבמצוותיו לבני נח אמר שהוא נגד שפיכות דמים. לא יתכן שאדם שעשה רע לאנשים שכל חטאם הוא שלא האמינו באסלאם ואחר כך מת גם יעלה לגן עדן עם אנשים שעשו את הטוב בעיני האל ועשו מעשים טובים.

הבחירה של מי יעלה לגן עדן, אם קיים (התנ"ך נותן מס' אפשרויות), היא בסופו של דבר בחירה של האחראי על גן העדן, הבחירה של האל והוא זה שמחליט בלבד ולא מנגנון אוטומטי שיוצר כשלים או אף מנגנון כנסייתי רשמי כלשהו. מי שבוחר מי הולך לגן עדן ומי גיהנום הם גורמים שמימיים.

הכשל הזה באסלאם מראה קודם כל על תאוות כיבושים גדולה שחרגה מימי מוחמד שרק רצה לאחד את חצי האי ערב ושמורה על כן מתי שהוא ליורשיו, לדעתי. על המוסלמים להבין שהאל הוא אל של כל העולם ולא יתכן שאדם שעושה מעשים רעים כלפי הזולת, יעלה בדת אחד לגן עדן, ובדת אחרת ילך לגיהינום, כי האל הוא אל גלובלי וזה חטא עוד יותר גדול לשלוח אנשים למותם כשלא בטוחים בוודאות מה יש בצד השני של המוות ואם אכן ההבטחה תתממש. כהן דת גם לא יכול להבטיח בשם האל שהאל יעשה כך וכך, כי לא יתכן שכהן הדת הוא מעל האל ויקבע לו מה לעשות ועל כן זה חטא של יוהרה כלפי האל והטעיית המאמינים, כי לא כהן הדת קובע או המעשים של האדם בתור נוסחה כלשהי, אלא האל.

אפשר לקבוע שאדם הוא קדוש עבור המאמינים שנשארים אחריו או כשהוא עדיין חי, אך לא ניתן לבחור ולא ניתן בוודאות לדעת את מי אוהב האל ומה הוא יבחר עבורו, אפשר אמנם להעלות השערות אך ההחלטה הסופית היא בכל מקרה של האל וכך גם אם יש ועדה כנסייתית כמו בנצרות שקובעת מי ייזכר כסיינט ומי ייזכר כמרטיר, זה קידוש רק עבור בני האדם, כי האל הוא זה שעושה את החשבון ואף אחד לא יודע מה באמת קורה לאנשים אחרי המוות, רק ניתן להעלות השערות כרגע.

אף על פי כן, אם המוסלמים רוצה ליצור לעצמם קדושים, הם צריכים שמנגנון רשמי כלשהו יבחר את הקדושים, הקדושים עבור בני האדם, כמו בנצרות ולא לתת למנגנון פראי כלשהו ואוטומטי לבחור עבורם כמות לא ידועה ולא מזוהה של קדושים מתולדות האסלאם. כי אחר כך הקדושים האלה מהווים כח רוחני עבור המתפלל של אותה הדת, אז כדאי שהוא יהיה בטוח שהם אכן כח טוב. וידוע.

בנוגע לשרשרת הקדושים הנוכחית, כנראה שאין כבר מה לעשות, אך הפנתיאון המוסלמי של הקדושים הוחתם כנראה על ידי אנשים שניצלו לרעה את המנגנון הזה לאורך ההיסטוריה ואי אפשר לדעת אם כשמוסלמי מתפלל לקדושיו, הוא לא מתפלל במקרה גם לאנשים דוגמת היטלר, שהרג הרבה אויבים של האסלאם ויתכן שהחליט להתאסלם רגע לפני שהכל נגמר.

לא ידוע איפה מקום מנוחתם האמיתי של הקבוצה המכונה שהידים באסלאם, אם זו בחירה של האל, אז את הטובים שבהם הוא אכן לקח אליו ואילו את האחרים כנראה השאיר במקום אפל ושחור. וזה כי לא בני אדם יקבעו מי קדוש בעיני האל ומי לא, הם יכולים לקבוע רק מי קדוש עבורם.