ספר שערי אמונה

המדרגה התשיעית – אלוהים היה מאמין בקדמה

זה בולט בעיקר בדברי הנביאים כשהם מנסים לדבר על אחרית הימים ואין להם פשוט את השפה לתאר את הקדמה, את הרעיונות שהאנושות פיתחה בקרבה מאז שנרשם התנ"ך, חלקם רעיונות רעים – כמו הנאציזם וחלקם רעיונות טובים יותר כמו זכויות אדם, דמוקרטיה, שוויון זכויות, איסור העבדות וכן הלאה... והמחשבה האנושית רק חושבת הלאה קדימה וכל עוד האנושות קיימת, איך נדע לאיזה מחשבות היא עוד עשויה להגיע ואיזה רעיונות היא עוד תשנה.

והשאלה היא האם אלוהים חושב שהקדמה היא דבר רע?

ובכן, השאלה היא מה בעצם ההשקפות הבסיסיות של אלוהים, על פי שער הרחמים גילינו למשל שאלוהים הוא טוב ואוהב צדק ואת בני האדם ורוצה שיהיו יחסים טובים בין בני אדם כמו שהוא רוצה שבני האדם יתייחסו אליו בכבוד והערכה.

לפי קו השקפה זו, המסננת במקרה של דברים שנוצרו אחרי התנ"ך הם האם הם ישרים עם קנה המידה הרשום בפסקה הקודמת. למשל האם אלוהים יכעס על ביטול העבדות מגלל שהוא פירט כללים בנוגע לעבד עברי שהוא בעל זכויות בניגוד לעבד נוכרי? כנראה שלא, למעשה מכיוון שאלוהים מדגיש את רעיון החירות ונותן זכויות ראשונות לעבדים – דבר שלא היה כלל הגיוני באותה תקופה והיווה התקדמות אדירה קדימה מבחינת ביטול העבדות – בזמנו. מכיוון שאלוהים הוא טוב ואוהב את בני אדם ולא רוצה שיגרמו סבל זה לזה כנראה שהאל מעולם לא אהב את הרעיון של העבדות ולכן הוא יהיה דווקא מרוצה, מרעיון זה, של ביטול העבדות.

וזאת בעצם מדרגת האמונה שאני מדבר עליה פה, שאלוהים הוא לא בהכרח שמרן כמו שהאורתודכסים אומרים עליו, אלא שהוא מוכן לקבל דברים שהתפתחו עם הזמן והשאלה היא בעצם אם הדברים עומדים בקנה אחד עם תכונותיו של אלוהים כפי שנראו בפעם האחרונה שפגשנו בו ולפי קנה המידה הרשום בשער הרחמים שאלוהים הוא טוב ואוהב את בני האדם ורוצה שיהיו יחסים טובים ביניהם.

הדבר הוא כזה גם כשמבטלים מצווה מסוימת בשם הקדמה, כי האנושות למשל מצאה טכנולוגיה חדשה שאפילו ירמיה לא היה חוזה ושהיא מאפשרת לעשות דברים בצורה טובה ומוסרית יותר – למשל, השחיתה. האירופאים מתלוננים שהשחיתה היהודית פוגעת בבעל החיים יותר מאשר אמצעי ההמתה המודרניים הנהוגים אצלם, אם טענתם נכונה והסבל לבעל החיים הוא אכן קטן יותר בעקבות הטכנולוגיה החדשה – יש לאמץ אותה מכיוון שהיא טובה ומוסרית יותר ולהאמין שגם אלוהים היה מרוצה מכך שהאנושות התבגרה ונהייתה מוסרית יותר ואכן יכולה להבחין בין טוב לרע ולבחור בטוב.

 כי הרי לא יתכן שימציאו משהו שהוא מוסרי וטוב מדרכים שהיו קודם ומתוארות בתנ"ך או בהלכה והאל יכעס כי אנחנו יותר טובים ומוסריים אפילו ממה שרשום בתנ"ך, סביר להניח שאם האל הוא אכן טוב ואוהב את האנושות כמו שאנחנו מאמינים, הוא היה תומך בדרכים החדשות והמתקדמות, כפי שאנשים טובים ומוסריים שלא כבולים על ידי מחשבות שווא היו מאמינים.

וכך גם בדברי הנביאים, למשל כשמתוארת מלחמת העולם השנייה בדברי יחזקאל הוא מתאר את הטכנולוגיה החדשה בעיקר כדבר מרשים – כהוכחה דווקא לגדולתו של האל, את הפצצות על הירושימה ונגסאקי שהוא מתאר הוא רואה דווקא כהוכחה לגדולתו של אלוהים וממש רואים שהוא מתרשם אף מכלי נשק קטנים ושגרתיים יותר – מתיאור קרב שגרתי בתוך יער שבו כלי הנשק של הלוחמים פשוט מבעירים את העצים באש, דברים כאלה לא היו באמצע האלף הראשון לפני הספירה. וכך ניתן ללמוד, אם לא מההיגיון הקודם, מדברי יחזקאל, שאף שהטכנולוגיה עשויה להיות הרסנית כשהיא משמשת למטרות טובות, כמו לניצחון על הרוע והשלטת הטוב, הצדק והמוסר, הטכנולוגיה היא למעשה טובה. נראה מדברי יחזקאל שאלוהים מתנחם על חטאו ממגדל בבל ושוב רוצה בהצלחת ואחדות האנושות. נראה גם מדברי יחזקאל, שהאל לא מתנגד לקדמה, אלא טוען שבעצם הקדמה והטכנולוגיה הם קודם כל הוכחה לגדולתו של אלוהים.