צדקנות – תופעת לוואי של מוסריות יתר

מתוך האתר של אבי באומן על פסיכולוגיה:

" כולנו גדולים כקטנים נשים כגברים רוצים להרגיש עצמינו טובים ,נותנים ,הומאניים ,בעלי מוסר ,חמלה ,מחשבה ועזרה לזולת וכאנשים העושים למען אחרים .כדי להרגיש טוב עם עצמנו לחוש שאנו בסדר ,שאנו לא אדישים לסבל, למצוקה ולעלבון של האחר גם כשאיננו כך, יש לכולנו מנגנוני שמירה עצמית שונים ותמונה עצמית מקבילה ,מאזנת ומתקנת .

יחד עם הצורך להיות טובים מוסריים  וצודקים אנו מחונכים לשאוף לצדק, אנו מחפשים צדק ,רואים אותו בהעדרו ,עסוקים בו, מחצינים אותו מתווכחים עליו ומזדעזעים כשהוא לא נעשה.  אנו נותנים ביטוי מוחצן לעוולות ואי צדק שאנו רואים .

אך יש מחיר כבד לניסיונות הפיצוי ,למנגנוני השמירה הללו על הדימוי שלנו ומיוחד כאשר הצורך במוסר ובצדק הופכים לצדקנות.

אדם יעשה כל שיכול כדי לא לקבל תמונה או תדמית של אדם מרוכז בעצמו, של אדם הלוקח מאחרים , של אדם הרומס אנשים ושל משהו מקבל ערך על חשבון אחרים. אדם לא ירצה לדעת שקורה בסביבתו עוול ואי צדק והוא אדיש להם . אדם לא ירצה להאמין שיש לו חלק בסבל של האחר /האחרים הקרובים לו או הזרים .

כדי לא להרגיש את כל התחושות הקשות הללו ולהאמין שהוא בכל זאת טוב , יש לו לאדם אמצעים שונים להשאיר את תדמיתו כטובה ,מוסרית ,צודקת ישרה ואנושית : הוא יכול לספר לעצמו סיפורים , הוא יכול להכחיש,  הוא יכול להאשים אחרים והוא יכול להתנער מאשמה או תחושה לא טובה .מה שנקרא הוא יכול להשליך את הלא רצוי על אחרים והוא יכול לפתח לעצמו עמדה צדקנית .

עמדה צדקנית היא דרך לעסוק בעוול של אחרים, לדבר על העוול להתייחס לדברים כנוראיים ואיומים ,לנתח את המצב בהתלהבות מגנה ובזה ל"רעים" ,  זוהי עמדה המשקיעה רגשות רבים בכמה נורא כל מה שנעשה וכמה האחרים לא עושים כלום !

זוהי התנהגות שלאו דווקא עוזרת, מתנדבת או לוקחת אחריות כלשהיא  ובדרך כלל לא פועלת למען.   אלא , גם אם יש בה בצדקנות לעיתים מן המעשים הטובים , היא בדרך כלל המוציאה את האדם מאיזו הרגשה רעה ויוצרת כעין הגנה וחיפוי על רגשות אחרים המוסתרים מעיני האדם ובוודאי מסביבתו."

צדקנות על פי ויקי-מילון היא התנהגות, תחושה או מצב נפשי שבו אדם חש כי הוא צודק, וכי תחושה זו מקנה לו עליונות מוסרית. הצדקנות עלולה לגרום לפגיעה מוגזמת באחרים תוך תחושה מוסרית שאתה צודק והם לא ולהתעלמות מנקודות מבט אחרות או גורמים מקלים נסיבתיים. הפגיעה באחר היא כשלעצמה סוג של רע ולעתים גם אם הצדקן צודק, הפגיעה אינה מצדיקה את אותו הצדק ובהרבה מקרים אותה צדקנות לא תגרום בעצם לשכנוע של אותו אדם שפוגעים בו על אי-מוסריותו לשנות את דרכיו. עצם תחושת העליונות על אדם אחר שנובעת מהצדקנות היא לקויה, כי זה שאדם עשה שגיאה, עדיין לא אומר שהוא פחות טוב מאחרים.

בנוסף, האדם הצדקן לא בהכרח יעשה בפועל את מה שהוא מטיף לאחרים בדבריו ולעתים בפועל ינקוט בהתנהגויות לא מוסריות גם הוא, בדבר שהוא הטיף לגביו או בנושאים אחרים. לעתים אדם שאומר ש"כולם רעים" אומר את זה לא כביקורת על החברה ועל כך שיש לשנותה, אלא יותר כהצדקה לכך שגם הוא פועל בצורה לא מוסרית.

על כן, פעמים רבות הצדקנות מיותרת ומביאה להתנשאות ולפגיעה לא מוצדקת באחרים, לעתים על עניינים פעוטים. בנוסף הצדקנות לא אומרת בהכרח שהצדקן עצמו הוא אדם מוסרי ללא רבב והיא איננה בהכרח מעודדת אותו לעשות משהו לשינוי המצב מלבד להתלונן ולפזר אנרגיות שליליות באוויר בנושא שמפריע לו.