תודה על הקיים

גם אם החיים לא מושלמים, גם אם קשה, גם אם רע, בדרך כלל לא הכל לגמרי רע וזה רק שאלה על איך מסתכלים.

אם תסתכלו על הכוס המלאה של הלימונדה, על מה שיש, כמו שאומרים שאופטימים עושים, תרגישו יותר טוב וגם תהיו מציאותיים כשאתם רואים שלא הכל רע ויש גם דברים טובים, דברים שאפשר להודות עליהם, וזה לא בהכרח דברים חומריים.

מצד שני, אם תסתכלו רק על החצי הריק של הכוס, תרגישו שלא לגמרי בצדק, שהחיים התאכזרו אליכם ולא נתנו לכם כלום ותרגישו סתם מרירות ואולי גם ייאוש אם תביטו מאותה נקודת השקפה על העתיד.

וזאת אותה כוס בעצם, אותו דבר אובייקטיבית בדיוק, אבל שני נקודות המבט האלה שונות לחלוטין, אדם שיסתכל על הצד הריק של הדברים, על הרע ועל החסר ולא יראה גם את מה שטוב, סתם ירגיש רע עם עצמו וגם פחות ייטה לנסות ולשפר את המצב וכך שגישה זאת בדרך כלל היא קצת חסרה.

מצד שלישי, גם להסתכל רק על הטוב זה לא תמיד אידיאלי, כי זה אולי נחמד, אבל הכי טוב זה לראות את הכל בעיניים פקוחות ולראות גם את החצי הריק ולחשוב איך למלא אותו או להשלים איתו אם בלתי אפשרי למלא אותו וגם את החצי המלא ולהודות עליו ולהנות ממנו.