אמת ושקר בתנ"ך
ע"פ אתר דעת של מכללת הרצוג:
"התורה מצווה אותנו בקול צלול, ברור ונחרץ
"מדבר שקר תרחק" (שמות כג, ז). ברם, מפרשיות אחדות בספר בראשית עולה כי
דמויות מרכזיות באתוס המקראי מותירות סימני שאלה באשר לנאמנות מוחלטת לערך האמת.
ברדתו מצריימה, עקב
הרעב, פונה אברהם אבינו אל אשתו שרה, ואומר: "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה
את, והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו. אמרי נא
אחותי את, למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך" (בראשית יא, יב-יג). גם
כאשר אברהם מגיע אל מלך גרר, הוא מציג את שרה כאחותו ולא כאשתו (בראשית, כ,ב).
יצחק אבינו נוקט שיטה דומה. הכתוב מספר כי בלכתו
אל מלך פלשתים, משנשאל על ידי אנשי המקום על אשתו,
השיבם:
"ויאמר אחותי היא, כי ירא לאמר אשתי פן
יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא" (בראשית, כו, ז).
בהמשך פרשתנו, מתחזה יעקב אבינו לעשו אחיו,
בציוויה של רבקה אימו, כדי לזכות בברכתו של יצחק, במענה
לשאלת אביו בדבר זהותו משיב יעקב:
"אנכי עשו בכורך עשיתי כאשר דיברת אלי...
ויאמר אתה זה בני עשו? ויאמר אני (בראשית, כז, יט וכד).
המקרא אינו מביע שיפוט ערכי (לפחות לא במפורש)
על הסטיות מן האמת שמצאנו אצל אבות האומה. לא כן בספרות חז"ל ובפרשנות ימי
הביניים, שם נחלקו הדעות."
אם כך, אפשר לראות שלמרות שלדעת התנ"ך השקר הוא לא הדרך
הנכונה והיפה, במקרים מסוימים עקב אילוצי הנסיבות לא ניתן לשפוט שקר בחומרה רבה
ובמקרים אחרים של שקרים לבנים וטובים (לבנים לא במובן של שקרים קטנים) יתכן שדעת
המקרא היא דווקא אפילו לטובת המשקר. שכן ידוע שאלוהים אהב את האבות, בעיקר את
אברהם - אף על משגיהם.
---------------
אם כך, ניתן להניח שמכיוון שהאמת לדעת האל היא כעיקרון
יפה כשהיא לא פוגעת בך שלא לצורך למשל ועושה דווקא רע, אפשר גם להניח שהתכונות
ההפוכות כמו שקרנות, רמאות, נוכלות, זייפנות וצביעות הם שליליות בעיני האל, בעיקר
כשהם עושות רע לאנשים אחרים, אך זיוף כלפי עצמך - יכול לעשות גם רע כלפי עצמך.
בנוגע לצביעות: בעיקרון הצביעות היא פשוט סוג של כיעור, מצד אחד אתה מראה שאתה חיובי אבל בעצם בפנים אתה
די שלילי ולא מוסרי, "אחד בפה אחד בלב" כמו שאמרו חז"ל, שלפחות היו
טובים במשפטים וביטויים שנשמעים טוב.
ומבחינה חברתית, רוב האנשים פחות
מחבבים אנשים שמראים כלפיהם פנים מזויפות, צבועות ולא כנות - שמצד אחד אומרים
דברים מסוימים ומצד שני לא עושים כלום או אפילו עושים הפוך.
זה מאד מכוער, אתה כאילו יוצא טוב למראית העין, אבל
בפועל זאת רק מראית כי המילים שלך לא מתרגמות למציאות ואולי בפנים אתה בכלל חושב
הפוך ואתה בעצם סוג של זיוף.
ויצירות אומנות מזויפות לא שוות הרבה. זה כולם יודעים.