אמון

אחד המחסומים העיקריים באמונה באחר הוא האמון בו או החוסר אמון המספיק בו.      יש רמות שונות של אמון באנשים, יש את האמון שאנחנו נותנים בפועל ויש את האמון שאנחנו רוצים או שראוי לתת לאדם האחר ויש את האמון שנתנו בו בזמנים אחרים. האמון הוא בעצם הציפייה שאדם מסוים יעמוד במילתו, לא יבגוד בנו, יעזור לנו בעת צרה או כשנבקש ממנו או מתוך רצונו אף ללא צורך לבקש ישירות ושאם ניפול הוא גם יתפוס אותנו. ויקיפדיה מגדירה אמון דווקא כמידה שבה אדם עומד בציפיות שלנו, שאם אנחנו מצפים ממנו שהוא יבריז לנו הוא אכן יעשה את זה. הגדרה מוזרה. האמון באדם אחר נקבע לפי ההיכרות שלנו איתו בעבר והאירועים שהיו איתו וסטריאוטיפים להשלים את החסר. לפעמים אנחנו נותנים אמון מראש באדם מסוים אף שאין לנו איתו נסיון מסיבות שונות, רגשיות למשל.

 תמיהה: מה ההבדל בין מתן אמון באדם אחר לבין אמונה בו? אם שניהם נשמעים אותו הדבר זה כי אמונה יכולה להיות בשפה גם במובן של אמון, זאת לא הכוונה כאן.