ספר שערי אמונה

מקצועות דתיים שנעלמו – הנביא

נביא, בתקופות הקדומות, היה אדם בעל כוחות על טבעיים לחיזוי העתיד, שנבעו בשל יכולתו לתקשר עם אל כזה או אחר. אל הנביא היו מגיעים אנשים שרצו להתייעץ בקשר ליעודם או עתידם, דברים שבהווה, או קבלת תמיכה ומזור נפשי. לעתים רבות מלכים היו מחזיקים בחצרם, נביא מיוחד שייעץ להם מבחינה אסטרטגית [נתן].

בעוד שבאומות העולם תפקיד הנביא הצטמצם למסירת העתיד וראיית דברים נסתרים, בישראל הנביא אחז בעמדה מוסרית ושיפוטית, והיה בעל תפקידים נוספים: שליח של ה', מתווך בין העם לאלוהים, מחנך רוחני ומוכיח בשער, ובשל כך נביאים לעתים היו בעימות עם העם ומנהיגיו. עם זאת, נראה כי לעתים עשו בנביא שימוש פרקטי כמו חיפוש אחר אבדות [אתונות שאול למשל].

ביהדות, משה נחשב לגדול נביאי ישראל, שכמותו לא קם עוד. למקום של כבוד הוא זוכה גם בנצרות ובאסלאם. במשך תקופה של מאות שנים התנ"ך מתאר שרשרת של נביאים ובני נביאים שמשתלבים בהנהגה של ישראל באופן כזה אחר. ישנם מכתירי מלכים כמו שמואל, ישנם שופטים כמו דבורה. יש שיועצים למלכים כמו חולדה הנביאה. יש המוכיחים בשער כמו אליהו, אלישע ועמוס. ויש החוזים את החורבן כמו ישעיהו וירמיהו.

התורה נותנת כלים להבחין בין אדם הטוען לנביא, לבין אדם שאינו נביא: וכי תאמר, בלבבך: איכה נדע את-הדבר, אשר לא-דברו ה'. אשר ידבר הנביא בשם יהוה, ולא יהיה הדבר, ולא יבא הוא הדבר, אשר לא-דברו ה': בזדון דברו הנביא, לא תגור ממנו. (דברים י"ח, כ"א - כ"ב). מומלץ להצטייד בקסוטו או בתרגום אונקולוס.

בתקופת בית שני החלו להעלם הנביאים הקלאסיים. בתלמוד נאמר שאחר חורבן בית שני ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לילדים ושוטים. כלומר, כל מציאות הנבואה במתכונת המוכרת הייתה רק עד בית שני. כאשר הנביאים האחרונים היו חגי, זכריה ומלאכי. אך אין סיבה לכך שה' יוותר על צורת תקשורת זאת, אין סיבה שאלוהים יעזוב את העולם ורק יסתכל עליו מרחוק ובנוסף יש עדויות על חזיונות מהעולם גם לאחר בית שני וגם לי היה פעם חזיון, באמת.

יתכנו גם חיזויי עתידות שאינם מבוססים על קשר עם מקור אלוהי, יש אנשים המאמינים בתקשור עם הוויות רוחניות לא אלוהיות ויש אנשים המאמינים שניתן לחזות את העתיד עלפי שיטות מיסטיות כאסטרולוגיה או נומרולוגיה. וכמו כן יש גם חיזויי עתיד שאינם מבוססים על קשר לגורם מיסטי אלא על תשקיף/תחזית/צפי עלפי הגיון מסוים.