ספר שערי אמונה

סידור תפילה – ברכות.

הברכה ביהדות היא תפילה (בדרך כלל קצרה), הכוללת את המילים "ברוך אתה ה'", ומכילה דברי שבח, הודאה או בקשה לה'. חובה לברך על אכילה או לפני קיום מצווה, וגם התפילה הקבועה כוללת ברכות רבות. כמו כן, יש ברכות לאירועים מיוחדים או בזמן ראיית תופעות מיוחדות. 

החובה לברך לאחר המזון מופיעה בתורה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" [דברים,ח']. החובה מן התורה היא רק כאשר האדם אוכל כמות משביעה, אולם האוכל כמות שאינה משביעה - אינו חייב לברך ‏ברכת המזון אלא מדרבנן, למעשה רבנינו הם אלו שפירשו את הפסוק הזה והחליטו איך לברך, על מה ומתי, כל ברכות הנהנין נהגו על ידי רבנים, התורה אומרת רק לברך על ארוחות משביעות והיא לא אומרת איך בדיוק צריך לברך.

החובה לברך לפני לימוד תורה אף היא, לדעת פוסקים רבים, מן התורה. שאר הברכות הם מדברי חכמים, והן תוקנו על ידי עזרא הסופר ובית דינו, הלוא הם אנשי הכנסת הגדולה.

 הברכות נחלקות לשלש קבוצות:

• ברכות הנהנין - ברכות שבח והודאה לאל על הנאות חושיות - על המזון (לפני האכילה ולאחריה) ועל ריחות בשמים.
• ברכות המצוות - ברכות הנאמרות טרם עשיית מצווה מסוימת, על מנת להודות לה' על התורה והמצוות שנתן.
• ברכות שבח, הודאה ובקשה - ברכות שבהם משבחים את ה' ומודים לו על האופן שבו הוא מנהיג את העולם ואת עם ישראל. ברכות אלו כוללות את הברכות הבאות:
• ברכות הראיה - ברכות על ראיית תופעות טבע, כגון ברקים ורעמים, ים והרים; על ראיית מקומות מיוחדים, כגון מקום שנעשו בו נסים לעם ישראל; על ראיית חבר לאחר זמן ממושך; ועוד.
• ברכות השחר שנאמרות לאחר ההשכמה בבוקר.
• ברכות התפילה - הברכות המרכיבות את תפילת שמונה עשרה, ברכות קריאת שמע, ועוד.
• ברכת שהחיינו - ברכה המבטאת התחדשות מזמן לזמן. נאמרת בחגים או על דבר חדש, כגון בגד או פרי חדש. כמו כן באה לציין את התודה שאדם מרגיש על כך שהוא עדיין חי ושזכה להגיע לזמן בו הוא חי ומברך.
• ברכת הגומל - נאמרת לאחר הצלה מסכנה. [הבנתי שגם תשליך עובד וגם צדקה כשניתן].
• ברכת "ברוך דיין האמת" - נאמרת על בשורה רעה.

אסור לברך ברכה סתם ככה בלי כוונה אמיתית וסיבה טובה. איסור זה נובע מכך שבברכה האדם מזכיר את שם ה', ואסור לעשות זאת ללא צורך.

כברכת הודאה כללית לשם ישתבח, ניתן לומר בקצרה: "ברוך אתה ה', [אלוהינו מלך העולם]".