ספר שערי אמונה

מחויבות לתפילה

כשאתה פונה לאל ומבקש ממנו משהו, האם אתה מצפה באמת שהוא יעזור לך אף שאתה לא עושה דבר כדי לעזור להתגשמות התפילה?, האין זה נשמע לך נצלני – רק לבקש ולא לעזור לתפילה להתגשם אם באפשרותך לעשות זאת?

האם הבקשה שלך היא בקשת סתם, על דבר שלא באמת חשוב לך ושלא תנסה באופן טבעי להשיגו גם בכוחות עצמך? אם הדבר כך, אולי לא ראוי שתבקש דבר כזה מהאל. ומה אם הוא יטה לך אוזן ותפילתך תענה? אם זכית לחסד כל כך גדול, ראוי שתהיה מרוצה ממשהו שבאמת רצית שיתגשם עד שהטרחת כוחות עליונים בעניין.

כשאתה מתפלל לאל ומבקש שיעזור לך ומבקש שיתערב בעניינך לטובתך, אתה בעצם לא רק מבקש ממישהו שיעשה נס ושהכל יקרה מעצמו בדרך פלא, רוב האנשים – גם האדוקים שבדתיים – גם לא מצפים שזה יקרה, הם מבקשים ממנו עזרה במעשיהם ובעצם יש כאן הסכם – אני אנסה לעשות כמיטב יכולתי להגשים את התפילה ואם האל ישמע את תפילתי הוא גם יעשה דבר מה כדי לעזור לה להתגשם.

האל הוא לא בעל המקצוע שהזמנת כדי לפתור לך את הבעיה, האל הוא שותף המסייע לך בדרכך ובפעולותיך תוך כדי ניסיונך שלך להגשים את תפילתך כמיטב יכולתך. האל עשוי לחזק אותך בדרך ולשפר את מזלך, אך אם לא תעשה את הפעולות הדרושות כדי להצליח ולא תנסה להגשים את התפילה, אתה בעצם לא מחויב אליה מספיק – כמו שראוי מתפילה שנאמרה בפני קדושה ועל כן יתכן שלא ראוי גם שתפילתך תתגשם.

בספרה, "דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים", כותבת טינה סיליג משל על הנושא ואצטט אותו כאן:

"היה אדם אחד בשם גולדברג שרצה מאוד להיות עשיר. אז בכל יום הוא הלך לבית הכנסת וביקש מאלוהים שיביא לו את הפרס הגדול בלוטו. ככה זה נמשך שבועות וחודשים ושנים, אבל גולדברג לא זכה מעולם. בסוף הוא איבד את הסבלנות ובפעם הבאה שהתפלל לאלוהים הוא אמר "באמת אכזבת אותי". לפתע הופר השקט ואלוהים השיב בקול רועם: "גולדברג, אתה חייב לעזור לי קצת. אתה יכול לפחות לקנות כרטיס!"

על כן, שניים שותפים בתפילה ובמחויבות להגשימה – האל, אם הוא שמע ומסכים לכך והצד הראשון – המתפלל עצמו, ולאנשים המאמינים באל – זאת מחויבות קדושה.