כשרות – ספר
ויקרא מול ספר דברים
במקרא יש שני
מקורות לגבי כשרות, הבה נבחן אותם:
ויקרא יג א-ח: רק
החלק על בעלי חיים יבשתיים כשרים:
"א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה
וְאֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר אֲלֵהֶם. ב דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה
אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. ג כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה,
וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה--אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ. ד אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ,
מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה: אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה
גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא, לָכֶם. ה וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה
גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם. ו וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת,
כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם. ז וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס
פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא,
לָכֶם. ח מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ,
וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ; טְמֵאִים הֵם, לָכֶם."
דברים יד א-ח: רק
החלק על בעלי חיים יבשתיים כשרים:
"א בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה
אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין
עֵינֵיכֶם--לָמֵת. ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה,
לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל
הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. {ס} ג לֹא תֹאכַל, כָּל-תּוֹעֵבָה. ד זֹאת הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה
כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. ה אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ
וָזָמֶר. ו וְכָל-בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת
פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה--אֹתָהּ,
תֹּאכֵלוּ. ז אַךְ אֶת-זֶה לֹא תֹאכְלוּ,
מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה, הַשְּׁסוּעָה:
אֶת-הַגָּמָל וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת וְאֶת-הַשָּׁפָן כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה,
וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ--טְמֵאִים הֵם, לָכֶם. ח וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס
פַּרְסָה הוּא, וְלֹא גֵרָה--טָמֵא הוּא, לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ,
וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ."
אפשר לראות,
שבנוסף ל2 התנאים שרשומים בספר ויקרא, יש בספר דברים הרשאה נוספת שאינני יודע אם
היא מתאימה לכלל שמופיע גם בויקרא והיא מאפשרת למעשה מספר בעלי חיים שלא נראים
בישראל של ימינו בסופרמרקטים במחלקות הבשר ואף על פי כן הם כשרים ביהדות על פי משה
המחמיר וכך רשום בויקיפדיה על כשרות האייל:
"אַיָּל נמנה בתורה בין החיות
הטהורות המותרות באכילה (דברים יד ה), שעלו תדירות על שולחנו של המלך שלמה (מלכים
א' ה ג). עד לימינו השתמרו עדויות רבות לשחיטה כשרה של מיני איילים שונים ברחבי
העולם, ובהם: אייל הכרמל, אייל קנדי, יחמור אירופי (Dama
dama) ואייל הצפון. בישראל
התעורר פולמוס הלכתי לגבי כשרותו של האיל האדמוני."
ובכן, במקום חזיר
ושרימפס, אפשר להסתכל על חיות שכן מותרות על פי היהדות ולהחזיר אותם ולו גם מדי
פעם לשולחננו ויש כל מיני סוגים של איילים ובנוסף לכך צבאים ודישונים ויחמורים, רק
צריך להפוך את כל אלה לחקלאיים ולא ל"בשר ציד" כמו שהם היום, לפי הספרות
הלועזית אני זוכר שבשר של איילה הוא מאד רך וטעים, אולי אפשר לנסות את זה וזה
אפילו שבאופן אישי אני מסתפק בסוגי הבשר שאני אוכל כיום.
(אקו, תאו וזמר - את זה נשאיר
לארכיאולוגים ולחוקרי השפות העתיקות באזור ואולי יום אחד נמצא עוד משהו )
הערה לסיום: הביטוי "שה
כשבים" הוא במקור התנכ"י.