כעבור חצי שנה של שמירת שבת – חלק ב' – משבר השבת

 

(כהמשך לרשומה הקודמת)

ברוך אתה האל שהוציא את אבותינו ממצריים,

ביד חזקה ובזרוע נטויה,

מעבדות

 

והאם מצאנו נוגש חדש במקום פרעה?

האם אנו עבדים לאלוהים?

 

על פי גישות לא טובות ונכונות מסוימות - כן, אנחנו עבדים של האל. מבחירה.

אך אין הדבר כך מבחינתי וכך גם מדברי משה על השבת.

אני הרגשתי היום קצת משועבד, מכל הכללים האלה והצורך להתמיד בהם.

ועל כן החלטתי לצאת לחופש מהכלל ולהיות בשבת הזה חופשי משמירת שבת.

לא חושב לעבוד במיידי או משהו, אבל אולי קצת כשמשעמם בשבת ונמאס מכל היותר מדי פנאי, אוכל לעשות גם קצת עשייה או פעולה ולקדם דברים, גם אם זה לא פנאי או כיף או מנוחה.

אם כלל שמירת השבת מכביד עליי, אוכל לצאת ממנו לחופש.

לא לכל הזמן, כי אז אני אפר את עשרת הדיברות,

ואין אני מרצוני החופשי רוצה בכך - שאחרת כבר אולי עדיף שאעזוב את האמונה לדעתי כעת, אבל לשבוע, או קצת יותר - עד שארגיש חופשי שוב ומוכן לחזור.

 

שבת שלום לכל מי ששומר השבוע,

אני יצאתי קצת לחופש.

אני לא עבד של האל,

אני מקיים את המצוות מרצוני.

כי מצוות הם זכות ולא חובה. מבחינת גן עדן וגיהינום, אני הרי יוצא זכאי מספיק מגלל מעשים טובים. או לפחות כוונות טובות :) שזה יותר קובע.

ואין אני עושה רע לאדם אחר, בכך שאני לא שומר שבת.

 

------

ואכן, באותה השבת עשיתי התקדמות בהגהת ספר זה, העריכה החמישית. כעבור שבוע החלטתי שהספיק לי השחרור הזה ממצוות וחזרתי לקיים שמירת שבת כדרכי, חוץ מהעניין שבמהלך ההגהה, עברתי שוב על שכתבתי כשהתחלתי לשמור שבת והבנתי שלשם עונג שבת, עבודה קלה בעצם מותרת, אך אם זה לשם כך שהשבת תעבור בהנאה גדולה יותר וללא סבל, שכן השבת היא זכות ולא חובה.