פקוח נפש ומעשה טוב דוחים מצווה

 

אף על פי ששבת היא מצווה חשובה הרשומה בעשרת הדברות, יש הלכה האומרת שניתן לחלל שבת אם זה כדי להציל מפיקוח נפש.

הטעם הוא מהפסוק "וחי בהם", ופוסקי ההלכה הקדומים דרשו: ולא שימות בהם, שמשם למדו שפיקוח נפש דוחה כל התורה כולה.

 

דבר נוסף שדוחה שבת ומצוות אחרות במידה מסוימת הוא מעשה טוב ואמנם לא כל מעשה טוב, אך יש מעשים טובים שימצא חן בעיני האל יותר שחיללת שבת כדי לעשות אותם, מאשר שהמשכת לשמור על זכותך להימנע ממלאכה בשבת.

 

הטיעון הזה נובע גם מהטיעון שצדיק שעשה רק מעשים טובים כל חייו, אך לא עשה מצווה אחת של בין אדם למקום, עדיין יגיע לגן עדן, כי לא יתכן שישלחו אדם טוב לגיהינום ועל כן מעשה טוב הוא לא רק תחליף להתקדשות במצוות, הוא לפעמים נעלה עליה. שכן המצב ההפוך, לא מתקיים, יהודי מאמין שמקיים רק מצוות שבין אדם לאל אך עושה מעשים רעים לזולתו, לא אמור להגיע לגן עדן ללא ניקוי קודם, שכן לגן עדן מגיעים על פי האמונה רק האנשים הטובים באמת.

 

ואם נמנעת מלעשות מעשה טוב, כי היית כבול במצווה, אז העשייה של המצווה היא לא טובה, כי המטרה של האל והמצוות הוא שהאדם יעשה טוב, גם לעצמו אך גם לאחר, ולא סביר שימצא חן בעיני האל שבשמו עשית מעשה רע, שכן אין זו הכוונה של התנ"ך.