תשעת הדיברות
מויקיפדיה:
"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו
למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית. הדיברות נחשבים למצוות יסודיות ביהדות ובנצרות, ולהם השפעה רבה על המשפט והמוסר בתרבות היהודית והנוצרית."
נשמע מעניין, הבה
נראה את הטקסט המקורי בשמות ואת הפירוש לו של משה, בדברים:
שמות
כ - המצוות הדתיות:
"א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת
כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. {ס} ב * אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר
הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים
אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל,
וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ
מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. דלֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא
תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת
עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד,
לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי. {ס} ו לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא
אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {פ}
ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת,
לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד,
וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם,
הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר
בִּשְׁעָרֶיךָ. י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה
יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם,
וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם
הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. {ס}"
דברים
ה - המצוות הדתיות:
"א וַיִּקְרָא מֹשֶׁה,
אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים
וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם;
וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם. ב יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כָּרַת
עִמָּנוּ בְּרִית--בְּחֹרֵב. ג לֹא אֶת-אֲבֹתֵינוּ, כָּרַת
יְהוָה אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת: כִּי אִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם
כֻּלָּנוּ חַיִּים. ד פָּנִים בְּפָנִים, דִּבֶּר
יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר--מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. ה אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין-יְהוָה
וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם, אֶת-דְּבַר יְהוָה: כִּי
יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ, וְלֹא-עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר. {ס} ו * אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר
הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים
אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. ז לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל,
כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ
מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. ח לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם,
וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֺן
אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. ט וְעֹשֶׂה חֶסֶד,
לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֺתָי). {ס} י לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא
אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {ס} יא שָׁמוֹר אֶת-יוֹם
הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד,
וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. יג וְיוֹם,
הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה
אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ
וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ
וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. יד וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד
הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד
חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת,
אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. {ס}"
דבר
ראשון, כדאי לזכור לאחר-כך, שהדור ההוא של יציאת מצריים לדברי משה, עדיין חי,
לפחות ברובו: "כי אתנו, אנחנו אלה פה היום כלנו חיים".
ועכשיו
נבדוק את ההבדלים בין הגרסאות:
דיבר 1: איסור
מעבר לסגידה של אלים אחרים מעל אלוהים ("על פני").
תת-סעיפי
הדיבר: 1. לא לעשות אף פסל או תמונה לאלים אחרים (לא נאסר לעשות
פסל או תמונה לשם האומנות או לשם תהילת האל שכן מותר לעבוד כאל ראשי).
2. לא להשתחוות לאלים אחרים.
3. לא לעבוד אלים אחרים (כמו כותרת
הדיבר).
נימוק:
ה' הוא האל שלך וזה גורם לו לקנא והוא אל שעשוי לשמור טינה על כך, כלומר העונש
יבוא לא לאדם שעשה את המעשה, אלא לאחד מצאצאיו. ואילו אנשים שישמרו על המצוות
ויאהבו אותו, הוא יאהב אותם בחזרה ויעשה להם או לצאצאיהם חסד.
הבדלים
בין הגרסאות: אין.
דיבר 2 : לא לשאת את שם האל סתם/לשקר.
נימוק:
אלוהים יתקשה לסלוח על דברים למי שלא עושה כך.
הבדלים
בין הגרסאות: אין.
דיבר 3: לשמור
על יום שבת כיום קדוש ולא לעשות בו כל עבודה.
נימוק:
כאן יש הבדל בנימוק, בשמות - זה מגלל אגדת בריאת העולם, שהאל מאשר כאן. בדברים -
זה לזכר העבודה הקשה שעבדו במצריים, כדי לטעום את טעם החירות ולהיזכר בכך שכעת בני
ישראל חופשיים ולא עבדים במצריים. ובשביל לנוח.
העונש
לחוטאים: בינתיים, לא רשום.
אלה
3 הדיברות הדתיים: בדיבר אפשר לראות משהו כמו מצוות יסוד:
אז
מצוות הדיברות הדתיים הם: לא לעבוד אלים אחרים מעל ה', לא לשאת את שם האל
סתם/לשקר, לשמור על יום שבת כיום קדוש ולא לעשות בו כל עבודה.
ונעבור
לטקסטים במקורות כדי לראות את הדיברות החברתיות:
שמות
כ - המצוות החברתיות:
"יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן,
יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
{ס} יב לֹא תִרְצָח,
{ס} לֹא תִנְאָף; {ס} לֹא תִגְנֹב, {ס} לֹא-תַעֲנֶה
בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. {ס} יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית
רֵעֶךָ; {ס} לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ
וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {פ}"
דברים
ה - המצוות החברתיות:
" טו כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ
וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ,
וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס} טז לֹא תִרְצָח,
{ס} וְלֹא תִנְאָף; {ס} וְלֹא תִגְנֹב, {ס}
וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. {ס} יז וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת
רֵעֶךָ; {ס} וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ
וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {ס}"
דיבר 4: כיבוד אב ואם (לא
בהכרח ציות עיוור או בכלל ציות, רק מתן כבוד)
נימוק: זה מאריך
את החיים ומשה מוסיף שזה גם משפר אותם.
מורכבויות שלא
רשומות: הורים רעים או פוגעניים או כאלה שלא מכבדים את ילדיהם.
דיבר 5: לא תרצח
דיבר 6: לא תנאף
דיבר 7
: לא
תגנוב
מורכבויות שלא
רשומות: לפעמים גניבה זה דווקא נחשב למוסרי או לפחות לאפור, למשל גניבת אוכל בזמן
השואה או כדי להאכיל את הילדים הרעבים. יש גם דוגמאות פחות בולטות.
דיבר 8: לא לעשות עדות שקר
מפלילה נגד אחרים
דיבר 9: לא תחמוד כל אשר
לרעך (תחמוד = תרצה לעצמך) - בשמות זה מודגש באופן כללי, משה מדגיש לא לחמוד את
אשת רעך.
סך הכל 9 דיברות
כפי שניתן לראות, כסימוכין - הדיבר הראשון לפי מסורת עשרת הדיברות, נמצא גם כולו
בפסקה סגורה אחת וגם עוסק בנושא אחד, ועל כן יש 9 ולא 10 דיברות, בניגוד לדעת המפרידים
את הדיבר הראשון לשני חלקים והמוסיפים את כיבוד אב ואם כמצווה דתית ולא כמצווה
חברתית - כדי לשוות מראה ספרותי מלאכותי יפה יותר לעשרת הדיברות - מספר זוגי של
מצוות המתחלק בדיוק ל2 חלקים, כל חלק רשום על לוח נפרד. אך יש לזכור שבאף
מקום בתורה, לא נרשם מספר מסוים לדיברות והם גם לא נקראים דיברות, אלא הברית
שנכרתה עם האל בהר סיני. על כן, אפשר לקשט בתי כנסת בפסלים ותמונות, רק לזכור שאלה
לא אלים - אם מתייחסים לפסלים כצלמיות של האל או מייחסים להם כוחות מיוחדים משלהם,
אז זאת כבר עבודת אלילים וזה נאסר על יהודים.