סוכות – על מצוות מותנות ומצוות מנומקות-מניע

 

לפני שאמשיך, ארשום רק, שאינני בשום פנים ואופן מוסמך לרבנות בצורה פורמלית כלשהי.

ועכשיו - סוכות, מהו החג הזה שבא במסלול חגי תשרי בין יום כיפור לשמחת תורה?

 

קודם כל. מקור החג - ספר ויקרא - ספר הלכות כהונה וקדושה.

הנה הציטוט - ויקרא כג:

"א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.....

לג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר  לד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה  לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ  לו שִׁבְעַת יָמִים, תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה, עֲצֶרֶת הִוא--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ ... לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן  מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים  מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ  מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת  מג לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם  מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת-מֹעֲדֵי יְהוָה, אֶל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל.  "

 

אלה כל הוראות השימוש לחג הסוכות.

ובצורת רשימה:

* לעשות חג מה15 בתשרי, במשך שבע ימים וחג שני ביום השמיני: מקרא קודש, קורבן ועצרת וללא מלאכת עבודה.

* גם בחג הראשון - מקרא קודש וללא מלאכת עבודה.

* שבעה ימים קורבנות לאל (בבית במקדש אם היה קיים). וגם ביום השמיני, בחג מקרא הקודש.

* בחג הראשון יש שבתון (זה המונח המדויק) וכך גם ביום השמיני, בנוסף לעצרת.

* מצוות ארבעת המינים.

* שמחה של שבעה ימים.

* באספכם את תבואת השדה = חג האסיף, מפה המנהג של אכילת פירות בחג. כסימן לפירות מטאפוריים.

* לשבת בסוכות שבעה ימים, המצווה היא רק לגבי ארץ ישראל. הסיבה הניתנת: זכר לנדודים במדבר.

 

זה הכל - הרלוונטי: אכילת פירות (איסוף תבואת השדה), מקרא קודש בחג הראשון, שבתון בחג הראשון (ובשני גם עצרת), ישיבה בסוכות, שמחה, ארבעת המינים.

 

אך לא כל המצוות מחייבות, או לא מחייבות את כולם:

* אכילת פירות - זה מנהג של כבוד כלפי הכתוב בטקסט וכלפי הנוהג הקדום של חג האסיף בחג זה. לא מחויב מהאל או ממשה, כפי שנראה בקרוב.

* מקרא קודש בחג הראשון - מחויב מהתורה.

* שבתון בחג הראשון (אני מתייחס לחג הראשון יותר כאן) - מחויב מהתורה.

* ישיבה בסוכות - מחויב חלקית: מחויב מספיק כדי שנזכור כי בסוכות נדדו על פי המיתוס אבותינו במדבר, "למען" - אם מטרת האל מתגשמת אז אין באמת צורך שנשב כולנו בסוכות, אך צריך שמספיק מהעם ישבו כדי שנזכור את המטרה. אמנם נאמר שכל האזרחים בארץ ישראל צריכים לשבת, אך נראה שהמטרה מתגשמת כשרק מספיק אחוזים יושבים בסוכות ועל כן המצווה מתקיימת גם אם לא כל אדם ישב בסוכה. (מצווה מנומקת-מניע(.

מהי סוכה? זה מהמילה סכך - כל מבנה מגורים נייד שיש לו גג שטוח ושנראה יותר כבקתה מאשר מאוהל, אפשר גם מבד. לא רשום בתורה (רק בהלכה) שהיא צריכה להיעשות בהכרח מתחת כיפת השמיים ולא למשל בתוך חדר בבית (שימושי בערים) אך אז זה סותר את מניע המצווה שיזכרו העם את הסוכות במדבר.

* שמחה - מחייבת רק את החקלאים. ראו על ארבעת המינים.

* ארבעת המינים - מחייב רק את החקלאים. למה? מצווה מותנית (מושג חדש) - כלומר יש תנאי נדרש כדי שתדרשו לקיים את המצווה והוא "באספכם את תבואת השדה" - כלומר המצווה מכוונת לחקלאים. זה מזכיר לי קצת בפרסום פנייה ממוקדת לפלח מסוים, אם אתם רוצים חיזוק למה שאמרתי.

 

יש אבל תוספת של משה מדברים טז:

"יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  יד וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  טו שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ.  טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי יְהוָה, רֵיקָם.  יז אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. "

 

מצווה אחת נוספת - * עלייה לרגל (בבית המקדש אם היה קיים - גם זאת סוג של מצווה מותנית, הנה לא המצאתי את הגלגל).

 

והנה לסיום- רשימת סיכום לחג הראשון:

מצוות חובה - מקרא קודש בחג הראשון, שבתון בחג הראשון.

מצוות רשות - אכילת פירות, ישיבה בסוכה, שמחה, ארבעת המינים.