תפילין – חלק 1 - למה כל יום?
חרדים רבים מאד
ממוקדים כך נראה לחילוניים במצוות הנחת תפילין, יש דוכנים שבהם אברכים צעירים
משדלים את העוברים ושבים להניח תפילין, בשאלה "האם כבר הנחת תפילין
היום?" והנה עולה השאלה המתבקשת, למה כל יום?
על פי ויקיפדיה:
"ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים. על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא
בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג. בעבר רווח הנוהג להניח תפילין
בכל שעות היום, אך בימינו נהוג להניח תפילין רק במהלך תפילת שחרית. התפילין
מכילות שתי יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש"."
עוד מויקיפדיה על
מקור המצווה:
"הציווי בתורה למצוות הנחת תפילין מוזכר מספר
פעמים, כגון הפסוק:
"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן
בֵּין עֵינֶיךָ" (שמות, י"ג,
ט')
ונחלקו הדעות האם כוונת הפסוק הפשוטה היא ציווי הנחת אביזר ייחודי כלשהו, או שמא
לביטוי מטפורי שמטרתו להורות על זכירת המצוות.
על
פי מסורת היהדות האורתודוקסית, כפי שהתקבלה בתורה שבעל פה, הציווי הוא על הנחת אביזר בשם "תפילין",
שצורתו כפי שהתקבלה במסורת, על כל פרטיה, היא "הלכה למשה מסיני". כלומר:
איננה כלולה במקרא, אבל צוותה בהר סיני כפירוש המקרא ועברה במסורת תורה שבעל פה.
נבדוק
את הפסוק המוזכר, כדי לגלות מה המצווה למעשה אומרת:
"...וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא
לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת
יְהוָה, בְּפִיךָ: כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ
יְהוָה מִמִּצְרָיִם. י וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה
הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה."
קצת
קיצרתי - הכוונה ביום ההוא, הוא ליום השביעי של פסח, שעליו מדברת הפסקה בה נמצאת
מצוות הנחת תפילין, בסוף הפסקה רשום "ושמרת את החוקה הזאת למועדה, מימים,
ימימה" - כאן יש ציווי לגבי המועד הנחת התפילין כשנאמר שיש להניח רק בזמן
המורשה לכך, בהעדר רישום של מועד מוגדר אלא רק רישום כללי של "במועד"
כלומר "בזמן המתאים" התפרש המועד כנראה על בית שמאי להנחת תפילין בכל
יום שהוא לא יום קודש, אך הנוהג בשפה העברית שזאת השפה שבה כתוב הטקסט, אומר
שמאזכר (זה מונח מלשון שאומר מילה שרומזת על מילה אחרת שנאמרה קודם) מתייחס להיגד
האחרון שמתאים לו ובמקרה זה המאזכר פונה לפסוק ח' "ביום ההוא לאמור",
כלומר ליום השביעי של פסח או לכלל שבעת ימי הפסח, תלוי בפרשנות.
תפילין
אם כן, על פי הכתוב הוא חלק מהנוהגים בפסח שצוו על ידי האל כדי להזכיר את יציאת
מצריים בחג הפסח, והנה בכל זאת הפסוקים שקדמו באותה פיסקה למצוות הנחת תפילין:
"ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם
הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד,
הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם מִזֶּה; וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ. ד הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב. ה וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל-אֶרֶץ
הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי
וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ;
וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. ו שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם,
הַשְּׁבִיעִי, חַג, לַיהוָה. ז מַצּוֹת, יֵאָכֵל, אֵת, שִׁבְעַת הַיָּמִים;
וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר--בְּכָל-גְּבֻלֶךָ."
כמו
שדי ברור מדובר בפסקה על חג הפסח ובין המצווה לא לאכול חמץ למצווה עם פטר כל בהמה
שמופיעה לפני ואחרי, האל נותן את המצווה לעשות אות על היד ובין העיניים כדי לזכור
את סיפור יציאת מצריים בצורה מוחשית יותר. אם כן זו למעשה אחת ממצוות הפסח..
------
אך
האם אכן מדובר בתפילין?
"והיה לך לאות על ידיך ולזיכרון בין עיניך"
כשבפסוק אחר זה "טוטפות בין עיניך"- ובכן, בהעדר חפץ או אות מפורש בטקסט
שהטקסט מתייחס אליו, לא נראה שמזיק לקבל את המסורת שהשתרשה ולהניח שמדובר בתפילין
של ימינו.