ספר שערי אמונה

המדרגה השביעית - פולחן דתי – מהו, ולמה בכלל?

פולחן דתי הוא בעצם כל מה שאדם עושה עם אמונתו, זאת הדרך בה האמונה מתבטאת למעשה בהתנהגות האדם – פולחן דתי איננו חייב להיות טקס דתי כגון הדלקת נרות, זביחה, תפילה, הנחת תפילין, תקיעה בשופר ועוד כאלה וכאלה. פולחן דתי יכול להיות גם שינויים במחשבות ובדרכי ההבנה שלך על העולם כתוצאה מהאמונה שלך שגורמים לשינויים בהתנהגותך – למשל תפיסה חדשה על המציאות כתוצאה מהאמונה יכולה לגרום גם לשינויים בהתנהגות, למשל אם ההבנה שהאל אוהב יותר אנשים טובים ומצליחים משפיעה על האדם והוא משתדל יותר לשאת חן בעיני האל, התנהגותו מושפעת מכך והוא מקיים פולחן הקשור לאל. בעצם התנהגותו היומיומית.

פולחן לאל גם איננו חייב להיות חיובי. למשל, אם המאמין יודע שהאל לא אוהב חוטאים, אך המאמין איננו שלם עם אלוהיו ואמונתו בו היא לא חיובית, יתכן שיחטא בכוונה בכדי לעשות "דווקא". זהו עדיין פולחן הקשור לאל, אך כאן הוא שלילי. רק דוגמא אחת, רק כדי להוכיח את הטענה.

בפולחן אבל מתכוונים אכן בדרך כלל לפעולות מכוונות לשם סגידה או יצירת קשר עם האל, כשהכוונה יותר אכן לטקסים. הציווי "לא תחמוד" הוא מצווה למשל ככל המצוות, אך בדרך כלל הוא לא קשור לטקסים ולכן איננו נראה לאנשים כפולחן במובן היומיומי (ואף על פי כן, כפי שהסברתי בפתיחת הרשומה, מדובר גם בפולחן). והשאלה העולה לאחר כל הפתיח הזה, המסביר מהו פולחן דתי, הוא למה?

ולשאלה למה פולחן דתי, יש מספר תשובות.

בראש ובראשונה, הפולחן הוא יותר בשביל המאמין מאשר בשביל האל. אף על פי שהקיום הסובייקטיבי של האל תלוי באמונתו של המאמין, יש להניח שאם האל קיים – קיומו הוא גם אובייקטיבי ואיננו תלוי רק במחשבת האדם. הפולחן הוא מענה של צורך של אדם להתייחס ולהגיב בהתאם לאמונתו שיש אלוהים, כשלפעמים אמונה זו כוללת גם אמונה בהנחיות פולחן ראוי מסוימות – למשל כפי שקיים ביהדות בתנ"ך בימי קדם ובהלכה הרבנית בימינו. הפולחן נותן ערוץ המאפשר לאדם לתעל בו את אמונתו באלוהים לכלל ביטוי מתאים ולשלבה בסגנון החיים של האדם בצורה של התנהגויות פולחניות שונות האמורות ליצור הרמוניה בינו לבין הכח העליון. לאפשר לאדם ליצור קשר חיובי מועיל עם האל בו הוא מאמין, זוהי בעצם מטרת הפולחן. או במילים אחרות, אם אתה מאמין באלוהים, למה לא לבקש ממנו כבר משהו על הדרך :)

לפולחן (נו, זאת לא מילה גסה, תפסיקו לדמיין דברים אפלים מגלל סטיגמות) יש מספר צורות, הוא יכול להיות בצורה של תפילה פשוטה או ניסיונות אחרים לדבר עם האל. הוא יכול להיות צום ומניעת שינה על מנת לקבל חזיונות ומסרים מהאל. הוא יכול להיות בצורה של קורבן ותרומה – כמו ביום הכיפורים. הוא יכול להיות קיום המצוות ואורח החיים הדתי כפי שנמסר מהאל לנביאים. כדי לסדר את העניין, תוכלו לקרוא את רשימת צורות הפולחן ברשומה המתאימה בספר זה, אך באופן כללי – ניתן לומר שכל צורת התנהגות או מחשבה הנובעת מהאל או מהאמונה בו או מאמונות הנלוות לאמונה בו – כמו האמונה בנביאים, היא צורה של פולחן. גם אי-התייחסות היא צורה של פולחן אם היא נובעת מאמונה באל וכך גם חטאים אם אתה אדם מאמין, מכיוון שהחטא הוא התנהגות הנובעת גם מיחסך לאל ולציוויו.