ספר שערי אמונה

נר האמונה השני – דיון

נר האמונה הראשון הביא אותנו לאמונה שיש אל ושהוא קיים ושמעבר לכך אנחנו לא יודעים עליו כלום, על צורתו, תכונותיו, מיקומו או יכולותיו. זאת האמונה הכי בסיסית ונקייה מכיוון שמלבד האמונה בקיום האל, אין היא בעצם מוסיפה אמונות נוספות. אך יש לה חסרון בולט, האל בו מאמינים נראה כמו חסר יכולת פעולה בעולם היומיומי ועל כן, במה בעצם מאמינים?

נר האמונה השני פותר כל זאת בעזרת שער הרחמים (או הטיעון הלוגי בדבר התכונות הנובעות מעצם קיום המושג אל בעולם, אך שער הרחמים מומלץ יותר) אשר נותן גם תכונות מסוימות עיקריות לאל, כמו גם נותן את ההבנה שלאותו אל יש יכולת להתערב בעולם כרצונו.

נר האמונה השני הוא נר מלא יותר מכיוון שהוא לוקח את נר האמונה הראשון ומשלים אותו, ככה שהתמונה בדבר קיום האל, בו בחרנו להאמין בנר האמונה הראשון, נהיית בהירה יותר.

נר האמונה השני, מגלל הרעיונות שבו, גם מאפשר למעשה דת והתייחסות לאותו אל, שכן כעת יש אל שמודע לעולם ויכול לעשות בו דברים ועל כן יש גם אל ששומע תפילה ויכול לעזור להגשים אותה, אם רצונו בכך. נר האמונה השני הוא למעשה הנר שמעורר יותר רצון לקשר עם האל או לצורך בפולחן דתי. שכן אם קיים אל בעולם ויש לו יכולות ואולי אפילו יכולות-ענק, שווה להיות בקשר טוב איתו שכן הדבר מביא תועלת.

יחד עם זה, נוצרו כאן למעשה מספר אמונות נוספות – הנר של שער הרחמים, שמביא תכונות נוספות לאל, מעבר למודעות ויכולת פעולה בעולם, כמו למשל שמדובר באל שהוא שוחר טוב ואוהב את בני האדם.

האל של שער הרחמים, מקושר יותר לאל אשר בתורה וליהדות מאשר האל של הנר השני דרך ההוכחה הלוגית והאל של הנר הראשון. ההוכחה הלוגית למעשה נותנת לאל תכונות הרבה יותר מצומצמות מאשר האל בו בוחרים להאמין בשער האמונה השני והיא כוללת למעשה רק שתי תכונות נוספות מעבר לתכונת הקיום של האל – מודעות לעולם ויכולת פעולה. מהאמונה שקיים אל בעולם, לא ניתן להוכיח עדיין שהוא אל טוב שאוהב את האנושות, גם אם יש לו מודעות ויכולת פעולה, זה עדיין לא נותן לאותו אל "מספיק" אישיות.

תופעת לוואי מעניינת אבל של נרות האמונה, הוא שעקב מבנה ותוכן השער, קושרים את אותו אל מנר האמונה בעצם לאל מהתנ"ך והאמונה בנר האמונה בעצם מובילה לאל התנכ"י. לאחר שהתפילה התגשמה וניתנה האמונה האל, דרך מילים תנכ"יות כעיקרון בעברית, הנטייה היא להאמין שהמקור ממנו בא התפילה הוא מקודש ושהאל שעליו מדברת התפילה הוא האל "היהודי". ההשערה היא שהנטייה הזאת מתגברת כשהעובר בשער בא במקור מעם ישראל ובעיקר אם יש לו נטיות מראש כלפי האמונות היהודיות.