המתנה המועדפת
– קין והבל
אחד הסיפורים
הראשונים במקרא הוא סיפורם של קין והבל, בניהם הראשונים של אדם וחווה.
קין היה עובד
אדמה והבל היה רועה צאן, וזהו סיפורם:
"א וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה
אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר,
קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה. ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו
אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים;
וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה. ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא
מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה,
אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ,
לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה,
אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת,
וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ. חוַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו;
וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן
אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ."
מדוע האל שעה
למנחת הבל, רועה הצאן ולמנחת קין לא שעה?
בסיפור
האל עונה: "הלא אם תטיב – שאת, ואם לא תטיב – לפתח חטאת רובץ" , כלומר, אם תעשה דברים בצורה טובה - תצליח ותמצא
חן בעיני ואם לא - אז החטא רובץ לפתחך (כידוע עוני הוא למשל סיבה לפעמים לפשע ומצב
רוח רע עשוי לגרום לפגיעה בזולת).
זהו
מסר מאד פרוטסטנטי, אם אתה
תצליח - אז זה יוסיף לחיבה שלך בעיני האל. וזאת, מעבר לעשייה של הטוב או לעשיית
מצוות שבין אדם למקום.
ואם
אתה תכשל במעשיך - אז אתה בסיכון גדול יותר להתדרדר לחטא ובכך לא למצוא חן בכלל
בעיני האל. בעיות
גורמות לצרות וגורמות לדברים רעים לקרות, זה ידוע.
חשוב
לשים לב, שקין גם יכול להצליח לפי האל, הוא פשוט צריך לשפר את הדרכים בהם הוא
פועל, במקרה זה מדובר בעבודת ה' או במתן מתנה לאל - קיין הביא מפרי האדמה, סתם
מפרי האדמה, לא מפרי האדמה המובחר, לא מאפים ופשטידות, סתם פרי אדמה. ואילו הבל
השקיע והביא את החלק הטוב יותר שבצאנו להקרבה ועוד הוסיף על כך אקסטרה והביא מחלב
הצאן. על כן שמע האל למנחת הבל שהיתה מושקעת ובאמת הראתה עד כמה הבל מעריך את האל
ואילו קין זלזל במעשיו והביא סתם תוצרת חקלאית ואולי אפילו את הפחותה שבה וזה לא
גרם לאל להעריך את מנחתו, כשהמתחרה שלו מביא לו מנחה הרבה יותר יפה. וזוהי מסקנה גם בנוגע
לדרך שבה צריך לעבוד את האל לפי התנ"ך, צריך להשקיע ולהשתדל.
לסיכום,
גורמי השאת הם:
1.
איכות הביצועים שלך והצלחתך בחיים
2.
לטוב ליבך ומעשיך
הטובים כשאין לך גם חטאים ופגיעות בזולת מנגד,
3.
האל מעריך גם על
פי התנ"ך עבודה דתית כנה ומושקעת, לא תפילה סתם כדי לצאת ידי חובה כי הגיע
זמן המנחה, אלא תפילה שבאמת משקיעים בה משהו, כדרך משל.
לאחר
מכן, האל ממשיך את דברו. במשפט השני : "ואליך תשוקתו, ואתה תמשול בו" -
האל מנסה לנחם את קין, אין לך מה לקנא בהבל, הבל אוהב בך והוא מתייחס אליך כמודל
לחיקוי, אתה תהיה זה שיוביל מבין שניכם. אך דברי הניחומים של האל לא עוזרים כידוע
להרגיע את קין והוא מבצע את הרצח הראשון בתנ"ך, שהעונש עליו הוא לא עונש מוות
אלא גלות ועונש מיוחד - "אות קין", סימן לקלון שבמעשה הרצח. לאחר שקין
מקבל את העונש, אין הוא נענש יותר והוא זוכה לבנים ובנות ואף זכה לבנות את העיר
הראשונה.