תורת הגמול – השושלת ביחד

 

"כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָיוְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי. " (עשרת הדיברות, ספר שמות)

 

ירמיהו מסביר על זמנים שבהם סוג זה של גמול המקובל מאד על האל לפי התנ"ך, אך ימים אלה עוד לא הגיעו:

" בַּיָּמִים הָהֵם--לֹא-יֹאמְרוּ עוֹד, אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר; וְשִׁנֵּי בָנִים, תִּקְהֶינָה.  כט כִּי אִם-אִישׁ בַּעֲוֺנוֹ, יָמוּת:  כָּל-הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר, תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו."

 

וגם יחזקאל מזכיר את הפתגם השגור:

"א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  ב מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה.  ג חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  אִם-יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה--בְּיִשְׂרָאֵל.  ד הֵן כָּל-הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי-הֵנָּה:  הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת."

 

אך יש לזכור שיחזקאל סובל מאי-דיוקים (ראה בחלק על נבואה בספר זה), בעוד שנבואת ירמיהו כבר התגשמה במלואה ועל כן עדיף להסתמך יותר על דבר האל עצמו בעשרת הדיברות ועל דברי ירמיהו.

 

ונראה שאכן, כמו שיחזקאל אומר, זה נראה קצת לא הוגן, אך זיכרו שאחד האמונות הבסיסיות ביהדות הוא שהיהודים של היום הם צאצאים של האבות ושל בני ישראל ועל כן זכאים לדברים מסוימים בזכות אבותיהם, וכאן מדובר בדורות רבים מאד. וכמו שזה עובד לפעמים לחיוב, לפעמים זה עובד גם לשלילה.

 

השיטה היא כזאת, יתכן שאדם חטא אך הוא עצמו לא ייענש כלל וישמש כניסוי לאנשים טובים ולמבחן שיבדוק עד כמה שהם באמת טובים או מסיבות אחרות השמורות עם האל, האיש החוטא כלל לא ייענש ויזכה לבנים ובנות והם יזכו לבנים ובנות ואז לנכד שלו יקרה משהו רע, משהו מאד לא צודק לכאורה, אבל האל רואה בכך צדק - הנכד נענש על חטאי אביו והצדק נעשה עוד בעולם הזה.

זאת ההשקפה, לא אני המצאתי אותה, כך זה רשום בתנ"ך - גם בדברי האל עצמו וגם בדברי ירמיהו.

 

מרגישים יותר טוב לגבי צדק בעולם הזה?

לפי היהדות, יש גם אפשרות לשכבה נוספת של צדק, צדק בעולם הבא, שבו האיש החוטא כן ייענש והאיש הצדיק שלא זכה בעצמו לחסד, יזכה סוף סוף לתמורה.