האם יש
גן עדן וגיהנום? (מחקר)
האם יש גן עדן וגיהנום?
ב https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART1/713/953.html
מוצגות במאמר, גם דעה בעד הרעיון וגם דעה נגד.
האופוזיציה:
"אין כל סימן בתנ"ך לכך שקיים
דבר כזה"
"ואי אפשר להפוך רעיון ערטילאי
לעובדה קיימת"
הקואליציה:
"התנ"ך מראה לנו את מה
שהתיאולוגים מכנים דואליות. האור והחושך, הטהרה והחטא, החיים והמוות"
"ללא גיהנום אין גן עדן."
"הגיהינום והשטן הם המכשירים
להענשת נשמת האדם, אף לאחר מותו" - כלומר
גיהנום וגן עדן עושה סדר מוחלט בנושא של הטוב ורע, כל אחד מקבל את הגמול שלו בדיוק
כמו שמגיע לו.
מחקר
בתנ"ך
רשמתי בגוגל
"חיפוש בתנ"ך" - בדקתי ב2 האתרים הראשונים ולא נמצאה המילה "גיהנום"
או המילה "גהנום" בתנך - בכלל, המילה גן עדן - מופיעה בעיקר בהקשר של
בריאת העולם והמושג החדש של גן עדן אולי נזכר רק ביחזקאל לו, יואל ב.
המושג
השטן - לא מופיע בתורה במובן של הדמות הספציפית, אלא רק בנביאים ככה למשל:
זכריה ג א : "א וַיַּרְאֵנִי, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ
הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עֹמֵד, לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה; וְהַשָּׂטָן עֹמֵד
עַל-יְמִינוֹ, לְשִׂטְנוֹ. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן," - יכול להיות שכאן מדובר בשטן הדמות
האגדית אבל יכול להיות שמדובר גם באדם אנושי רע, כמו המובן כפי שהיה בתורה.
אני
זוכר אבל שבסיפור באיוב השטן מופיע:
פרק א', פסוק ו': " וַיְהִי הַיּוֹם--וַיָּבֹאוּ
בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב
עַל-יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם-הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם." - לפי זה לאלוהים יש
דמויות שהוא מתייחס אליהם כאל בנים ואחד מהם נקרא השטן.
ובכן, גם באיוב לא רשום גיהינום, גיהנום או גהנום אבל מופיעה
המילה צלמוות כשם של מקום, מילה המופיעה בעוד כמה מקומות בתנ"ך.
הסיפור בפרק א' וב' הוא שאיוב היה איש טוב שלא עשה רע לאף אחד
והאמין בחוזקה בה' אבל עקב נסיבות ה' מחליט לבחון את אמונתו ולראות אם זה אמונה
מגלל ציפיה לגמול כלשהו או אמונה אמיתית.
השטן הוא זה שבוחן את איוב והוא מפיל עליו כל דבר רע שרק אפשר.
החברים של איוב באים לבקר אצלו ויושבים אצלו 7 ימים (שבעה) וכשנגמרת תקופת האבל, איוב פותח את
פיו ומתחיל לנאום הוא שומע בערך את עצת אשתו
: "וַתֹּאמֶר
לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ; בָּרֵךְ
אֱלֹהִים, וָמֻת." (פרק ב', פסוק ט').
בפרק ג' איוב אומר במענה שהעולם שהאל ברא הוא כל כך גרוע
שהלוואי שהוא היה פשוט הורג אותו עם לידתו וחוסך ממנו את כל הסבל ועל אותו יום
מוות בלידה. הוא אומר:
"הַיּוֹם הַהוּא, יְהִי-חֹשֶׁךְ:
אַל-יִדְרְשֵׁהוּ
אֱלוֹהַּ מִמַּעַל; וְאַל-תּוֹפַע עָלָיו
נְהָרָה.
יִגְאָלֻהוּ,
חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת--תִּשְׁכָּן-עָלָיו עֲנָנָה; יְבַעֲתֻהוּ, כִּמְרִירֵי יוֹם.
הַלַּיְלָה
הַהוּא, יִקָּחֵהוּ-אֹפֶל:"
ביום לידתי שיהיה
חושך, שאלוהים לא יבקש ממני להגיע אליו לגן עדן, במקום זה שהגיהינום ייקח
אותו אליו יגרום לו ביעותים והוא יהיה שייך לאופל.
אם ככה, הגיהינום
כן מוזכר בתנ"ך כמקום הקיים במציאות (וגם גן עדן), רק שלא קראו לו בתקופת
התנ"ך עדיין גיהינום (השם שהתקבל בימי בית שני) אלא קראו לו צלמות. שזה שם די
הולם: צל של מוות.
אחלה, אז יש גן
עדן ויש גיהינום - סיימנו את הנושא, יש מקום אחד בתנ"ך (לפחות, צלמוות מוזכר
כמה פעמים) שבו מוזכר על ידי איוב הצדיק עצמו בדבריו שהוא מאמין שקיים גן עדן (אל
ידרשהו אלוה ממעל) ושקיים צלמוות (שהפך אחר כך בשפה העברית המאוחרת יותר לגיהינום).
אז זהו, אני
מקווה שזה לא מבהיל אתכם, אני בטוח שזה דווקא דבר לטובה, אני בטוח שהקוראים בספר
שלי הם אנשים טובים שעשו צדקה ומעשים טובים כל חייהם ומעולם לא פגעו במישהו ועל כן,
אם מותם, אלוה ייקח אותם אליו למעלה והם לא יבקרו בכלל בצלמוות, שאין עליו תיאור
לגמרי ברור בתנ"ך עד כמה שראיתי (מקום חשוך של ביעותים ולא כמו הגיהינום של
האש והשדונים בסרטים ובציורים).