תורת הגמול והשגחה כללית ופרטית

תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל: בחייהם [למי שאוהב סיפוקים מיידים], לאחר מותם [למי שמאמין שניתן להתעלם מהחוסר צדק בעולם הזה בתירוץ של צדק בעולם הבא] או באחרית הימים [למשיחיים בקהל].

תורת הגמול דנה גם בשאלות על חוסר ההתאמה בין הגמול הנראה לעין לבין מעשיו של האדם [רשע וטוב לו, צדיק ורע לו], ומעלה שאלות על היחס לשלטון החוק ולנורמות החברתיות המספקים אף הם 'תורת גמול' מקבילה.

*~*~*~*~*~*~*~*~

השגחה היא האמונה כי אלוהים מביט ומשגיח בנעשה בעולם, ופועל בהתאם לנעשה בו.

ישנה אבחנה בין השגחה כללית שהיא על כלל העולם וכלל מיני בעלי החיים וכלל האנושות באופן כללי, ובין השגחה פרטית שהינה על כל יצור: כל אדם ואדם וכל חיה וחיה בנפרד או אף כל אטום בנפרד אם הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה צדק והאלוהים הוא בעצם רוח העולם שנמצאת בכל אטום [זאת באמת כפירה ביהדות?] אז כמובן שיש השגחה פרטית.

יש גם שני מובנים נוספים של השגחה – יש השגחה במובן של מודעות לנעשה ויש השגחה במובן של התערבות בנעשה, אשר שונות לחלוטין זו מזו.

ישנם מספר אפשרויות בנוגע להשגחה:

* ה' לא ממש מסתכל, לפחות לא כרגע.

* ה' מסתכל אבל לא יוצר קשר או משנה משהו.

* ה' מתערב רק באירועים מסוימים בלבד ובד"כ נותן להיסטוריה פשוט לזרום בלי השפעתו.

** ה' משגיח על העולם בכללותו ושומר על עמו ישראל [שרדנו את השואה!]

** ה' משגיח גם על אנשים מסוימים בעלי ערך בשבילו. [כמו נביאים למשל]

* ה' מסתכל באופן כללי על כולם, קיימת השגחה פרטית ונשארה השאלה  כמה ה' מתערב בנעשה ואיך. אלה שמאמינים בעולם הבא, בד"כ מאמינים בזה למעשה, גם אם ה' לא מתערב בעולם הזה לדעתם.

עלפי סיפור מגדל בבל ומקומות אחרים בתנ"ך, ה' לא היה פשוט מודע לנעשה אלא שמע על זה ובא לבדוק. כמו כן, לפי השקפה שבה אין השגחה פרטית מחייבת, אפשר שעשרת הדיברות ניתנו כהצעה לחוקת המדינה היהודית התיאוקרטית וההשגחה תעשה עלידי שוטרי המדינה ואכן בעצת יתרו חותנו, משה מינה גם שופטים ושוטרים ולא הסתפק רק בהשגחה העליונה.