האישיות של אלוהים התנכ"י

אלוהים מתנהג בצורה מסוימת, הוא כועס, הוא חורה הוא רותח [הדברים שהכי זוכרים אצלו וזאת אף שמתייחסים אליו בסידור כ"אל רחום וחנון"], הוא שופט אנשים ע"פ הקוד המוסרי אשר יצר, הוא אוכף את החוק שלו ומעניש או נותן חסד, הוא פועל להגשמת רצונו אותו הוא אמר פעם אחת למשה ואחר כך בעזרת נביאים אחרים החל מיהושע הלוחם וכלה במוחמד מייסד האסלאם ובאמצעות ניסים שונים, הוא עוזר ומזין ומסייע למאמינים בו [כמו שדאג וכלכל את בני ישראל 40 שנה במדבר ועזר ליהושע בכיבוש הארץ]. הוא מחמיר והוא קשוח אך הוא גם מרחם לפעמים [הוא לא הרג את אדם וחווה כמו שהם פחדו שהוא יעשה, והוא לא הרג את קין מגלל הרצח] ומסוגל לאהוב [כמו שאהב למשל את אברהם ואת יוסף], הוא תיקשר פעם עם העם בצורה ישירה אך בדרך כלל הוא מעדיף לתקשר עם בני האדם בצורה עקיפה דרך נביאים ומלאכים.  הוא בעד חוק וסדר- כך שיש לו גם דעות והשקפת עולם ולא רק רגשות.

הצורה של אלוהים אינה ידועה בבירור מהכתוב בתנ"ך, אם כי מתוארות התגלויות במקומות ובצורות שונים- כמו התגלות האל למשה בסנה הבוער או כששמואל שמע את קולו כשהיה מתלמד אצל עלי הכהן או בחלום יחזקאל או במקרים די רבים אחרים. לאברהם היה קשר הדוק איתו למשל, אך הוא לא ראה את פניו אם כי פעם הוא נגלה אליו באמצעות שליחים שמסרו לו את דבר ה', הוא אף התייעץ איתו בנוגע לדברים כמו במקרה סדום ועמורה. והוא אהב אותו, כך שאלוהים למרות שהוא יכול להתעצבן לפעמים גם מסוגל לאהבה והוא די קנאי איתה לפעמים. הוא ידוע כחכם ובעל יכולת הבנה גבוהה ביותר, הוא מפותח מוסרית מרוב בני האדם. לא זוכר אם היה רשום פעם שאלוהים התחרט או הרגיש אשמה על משהו אבל יוחנן מופס חקר את זה מספיק בשביל לכתוב על זה ספר "אישיותו של אלוהים" (אודה שלא קראתי).