ספר שערי אמונה

כמה שנים חי מתושלח?

מויקיפדיה, הערך "מתושלח":

"מְתוּשֶׁלַח, בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח בונה התיבה, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית בפרק ה - בסדר הדורות שבין אדם לנח על פי המקרא, הוא חי 969 שנים, משנת תרפ"ז לבריאת העולם, עד שנת א'תרנ"ו, משך זמן החיים הארוך ביותר במקרא.

[...] עם זאת בנוסחים האחרים למקרא, שנות חייו, תאריך לידתו ותאריך פטירתו שונים מנוסח המסורה. על פי הנוסח השומרוני מתושלח מת למעלה משלוש מאות שנה לאחר המבול, אם כי לא ברור כיצד שרד את המבול. על פי נוסח השבעים מת מתושלח 6 שנים לאחר המבול, אולם בנוסח האלכסנדרוני [של תרגום השבעים] מופיע תיקון לתאריכים, כך שמתושלח מת 14 שנים לפני המבול.."

מחקר נוסף באינטרנט, מראה שאלה לא כל ההבדלים – כשעיקר ההבדלים הם דווקא בין  הגרסה של תרגום השבעים לגרסה של היהודים (המסורה) והשומרונים. ויש הבדלים נוספים בספר בראשית כאשר מילים חדשות שלא מופיעות בתנ"ך מופיעות בתרגום השבעים, מילים משתנות, מילים שמופיעות בתנ"ך של המסורה לא מופיעות בתרגום השבעים וכן הלאה, יש הרבה הבדלים. ויש גם הבדלים בין התנ"ך היהודי לתנ"ך השומרוני.

מויקיפדיה על "נוסח שומרון" – התנ"ך השומרוני:

" נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא אחד מהנוסחים הקדומים של חמישה חומשי תורה. נוסח זה נבדל מנוסח המסורה שבידי היהודים באלפי פרטים. מרבית ההבדלים נוגעים לדרך המסירה ולצורות לשון ומקצתם נוגעים לעניינים אידאולוגיים-דתיים.

[...]לפי המניין המקובל במחקר, שונה נוסח השומרונים מנוסח המסורה בכ-6,000 פרטים, מהם כאלפיים פרטים התואמים את גרסת תרגום השבעים. קרבה הדוקה נמצאה גם לטקסטים שנמצאו במגילות ים המלח. כמו כן מאות הבדלים נוספים, שאינם משתקפים בנוסח הכתוב, עולים ממסורת הקריאה של השומרונים בתורתם.

[...]כתבי היד הקדומים ביותר של החומש השומרוני נכתבו בימי הביניים המוקדמים. כתב היד הקדום ביותר הוא מהמאה ה-12, וכתבי יד מאוחרים יותר הם מהמאות ה-15-14. מעדויות עקיפות, כדוגמת התרגום הארמי של נוסח השומרונים, אפשר ללמוד שגם תוכנה של המסורת השומרונית לא היה אחיד, עד שהתגבש נוסח קבוע שהועתק בין כתבי היד"

נוסח השבעים, מצד שני הוא  על פי ויקיפדיה: "תרגום השבעים הוא במקורו תרגום שנעשה על ידי יהודים, עבור יהודי אלכסנדריה, ששפתם באותם ימים הייתה יוונית והעיר הייתה תחת שלטון ההלניסטי של מצרים התלמיית. סיפור מפורט על התהוות התרגום נמצא במקור חיצוני הידוע בשם איגרת אריסטיאס. סיפור זה, שגרסאות שונות שלו מופיעות גם במקורות התלמודיים, מספר על שבעים ושניים זקנים יהודים שהוזמנו לאלכסנדריה על ידי מלך מצרים תלמי השני (פילדלפוס, שמלך בין השנים  285–247 לפנה"ס( כדי לתרגם את התורה, לצורך צירופה לספרייה הגדולה באלכסנדריה".

בנוגע לתרגום השבעים, יש הבדלים רבים והוספות רבות – בין היתר של מדרשי חז"ל ומדרשים שאף לא מופיעים בספרות חז"ל שבידי היהדות, ביצירה עבדו מספר רב של מתרגמים כך שמילה מסוימת מתורגמת בכמה מקומות ויש לזכור שבעצם כל תרגום הוא סוג של פרשנות והוא בהכרח עשוי לשנות את המקור.

מה שחשוב אבל לדעת על  תרגום השבעים הוא שהוא בעצם המקור לתנ"ך או הברית הישנה של הנוצרים ולא התנ"ך שבידינו של נוסח המסורה. וזה משהו חשוב לזכור כשמתעסקים עם מקורות ועם אנשים נוצריים.

ההבדלים הרבים בין תרגום השבעים לבין הנוסח השומרוני לבין הנוסח היהודי של המסורה לבין הנוסח שהתגלה במגילות ים המלח, מראות שבעצם ספרי התנ"ך נוצרו אולי ממקור אחד מסוים, אך במהלך הדרך עד לנוסחים של ימינו חלו שינויים רבים ושונים ובעצם קשה לדעת איך נראו הספרים במקור.