ספר שערי אמונה

תפיסת המושג אל בטאואיזם

המושג היסודי בטאואיזם (הדת שאליה משתייכים גם היין והיאנג ואשר הומצאה על ידי הפילוסוף לאו דזה), לו המאמינים בדת אוריינטלית זו סוגדים, הוא הטאו או הדאו, שהוא לא בדיוק אל אבל הוא אחראי לקיום של הכל בעוד שהוא למעשה לא קיים אך גם קיים בו זמנית. יש וגם אין ביחד. יחיד וגם איחוד בו זמנית. הטאו הוא מושג שמעצם הגדרתו לא ניתן להגדירו וכל ניסיון בכך צפוי להיכשל ולכן גם אין לו באמת הגדרה מדויקת. על פי ויקיפדיה "הדבר הקרוב ביותר להגדרה שאנחנו יכולים לומר על הדאו הוא שהוא מייצג את עקרון הפעולה האחד שממנו נובע קיומם של כל הדברים, ה"יש"-ים וה"אין"-ים גם יחד."

אי אפשר באמת להוכיח שהטאו קיים, אך גם אי אפשר להוכיח שאיננו קיים וזה בעיקר על פי הטאואיזם שאלה של בחירה ואמונה. הטאואיסטים אף שמאמינים שהטאו גם קיים וגם לא קיים ובלתי ניתן כלל לתפישה והגדרה מדויקת, מאמינים בטאו ומנסים להגדיר משהו כך שכנראה שמשהו קיים עבורם, כך שבעיקרון הטאואיסטים מאמינים שקיים משהו שנקרא טאו והוא משהו בסגנון של אל והוא לא ניתן להגדרה כלשהי מלבד ההבנה שהוא קיים.

עד כאן זה נשמע בערך כמו נר האמונה שתיארתי קודם – יש אל והטאואיסטים בחרו בשם טאו כדי לייצג אותו, רק שאנחנו לא יודעים עליו באמת דבר מלבד שהוא קיים.

רק שהטאואיסטים לא טוענים בהכרח שמדובר באל ולא קושרים אותו אינטואיטיבית (בזכות שער האמונה, בין היתר) באל המופיע בספרי התנ"ך אלא אומרים שאפשר לתפוס את אותו רעיון טאו, לא כאל אלא כרעיון פילוסופי שמסייע לאנשים בחייהם, כמושג אשר ממנו נובעים רעיונות פילוסופיים אחרים בהם הטאואיסטים מאמינים. גם זאת צורה להסתכל על הדברים, אני מניח, האל כפי שמצטייר בנר האמונה, כרעיון פילוסופי בעל קיום. הבדל נוסף, הוא שהטאואיסטים אומרים שהכל בעצם נובע מהטאו, בעוד שנר האמונה עדיין לא יוצר קשר כלשהו בין אותו אל קיים למציאות.