האדם לפני העולם לפני האל

 

האמונה באל נחשבת על ידי המאמינים בו לדבר טוב ומספק, אלוהים נחשב לאוהב אדם ואוהב מעשים טובים וצדק באופן כללי. אך מה קורה כשמצוות האל היא לרעת האדם או לרעת העולם?

 

אין לי דוגמאות ספציפיות לכך, אך באופן כללי אם מצווה של האל היא לרעת האדם או לרעת העולם, אז זה סותר את החוקה הראשונית של האל שבסיפורים שבתחילת בראשית ואת הקווים העיקריים של האישיות של התורה ועל כן, קודם כל, יתכן שמדובר באיזושהי טעות או אי התאמה. ושנית, יש לזכור לצד מי אנחנו ואת מטרות האמונה בעצם – להועיל לאנושות ולעולם ולבחור שלא לעשות מצוות או מעשים הנוגדים את המטרות האלה, גם אם רשום באיזה מקום שהאל אמר או שאדם רואה חזיונות מאלוהים או בכל צורה אחרת בה אלוהים מצווה על בני האדם.

 

אחרי הכל, בחרנו להאמין באלוהים ובאמונה, מכיוון שהם אמורים לעזור לטוב שבעולם, לשפר את היחסים בין בני האדם, לדאוג לסדר חברתי, לעזור לאנשים מבחינה רגשית ולתמוך באדם המאמין ולחזק אותו. על כן, אם מצווה מסוימת עומדת בסתירה לכך אז אין לעשות אותה וזאת מכיוון שהיא על פי תפיסתנו למעשה נגד האל האמיתי המתגלה בתנ"ך ודרכיו.

 

וסדר עדיפויות זה : האדם, העולם, האל – הוא רק באופן כללי, במצב האידיאלי יתקיים איזון בין 3 הגורמים ותועלת האדם תתחשב גם בתועלת העולם וגם בתועלת האל, למשל בתנ"ך קיימים מספר מצוות האומרות שאף על פי שהאדם הוא השליט על עולם הטבע בכל זאת עליו להתנהג אליו בדרך מוסרית מסוימת. מצוות אלה הם דוגמא לאיזון האפשרי שבין 3 הגורמים, שכן טובת האדם לא חייבת לפגוע בעולם או באל והרמוניה יכולה להתקיים בין האדם, לאל ולטבע.