המדרגה השלישית – אדם וטבע

אז אתה לא מאמין באלוהים ומזל זה משהו שלא חורג מכוחות הטבע, אבל אתה מאמין בעולם, במציאות. בכך שהוא קיים ושיש בו חוקים מסוימים והוא פועל בצורה מסוימת, אולי קיים כח עליון ואולי לא אבל העולם עצמו קיים. ובתוך העולם קיים גורם בעל חשיבות רבה, לפחות בעולמנו הכחול- האנושות, ואתה נחשב לחלק ממנה.

 בני האדם הצליחו להוציא את עצמם במידה רבה ממסלול התפתחותי אבולוציוני למסלול תרבותי-טכנולוגי, אנחנו החיה שניצחה את האבולוציה, כי ההתפתחות הטכנולוגית-תרבותית שלנו מהירה מההתפתחות האבולוציונית כך שאיננו עוד תלויים בחסדי הטבע כבעבר [אם כי אנחנו עדיין בהחלט חלק מהעולם וישנם אסונות טבע ופגעי מזג אוויר], האנושות הקימה מבנים מפוארים מהפירמידות ועד הקתדרלות הנוצריות, פיתחה תרבות שכוללת מוזיקה, אומנות בידור וספורט. ההיסטוריה האנושית מרתקת מהאדם הקדמון דרך החקלאים הראשונים ועד החברה הדמוקרטית והקפיטליסטית המודרנית עם הקניונים המפוארים. היכולת של האנושות להחריב את העולם מחייבת הערכה ויראה- הרי זהו כח שנחשב פעם לאלוהי. מטוסי קרב, פצצות, טילים, טנקים, רובים ונשק אטומי, לאנושות יש יכולת לחימה קטלנית. לאנושות כיום טכנולוגיה מתקדמת ומרשימה: תקשורת לווינים, אינטרנט, MRI; סמארטפונים, מוצרי חשמל כמו מיקרוגל וטלוויזיה ואור חשמלי, מספר אנשים הלכו על הירח וחלליות לא מאוישות סיירו ברחבי מערכת השמש.   מרשים לא?

בלי קשר ליחס שלך לחברה או לקבוצה, אתה חייב להסכים שבמידה רבה כח האנושות בכללותה גדול בהרבה מכוחך.. ובהחלט ניתן לעבוד את הכח הזה, להיות חלק ממנו ולהאמין בו.

שאלות מעניינות:

מי יותר חשוב- האנושות או אתה- טובת הכלל או טובת עצמך?

האם זה שהטכנולוגיה והישגי האדם הרחיקו אותו מהטבע היה בעצם דבר טוב?

האם לא נחמד בעצם יותר לעבוד את הטבע?

מהי אחריות האנושות כלפי הטבע, בהתחשב בזה שהיא מכריזה על עצמה כשליטתו?