האמונה בערכים, עקרונות, מטרות ואידיאלים

לכל אדם יש אלים רבים מלבד האל הפנימי המרכזי הוא עצמו. קודם כל יש כמובן אנשים אחרים שניתן לקרוא להם אלים במידה מסוימת מגלל שהם חשובים לו והוא עובד אותם במובן שהוא מושפע מדעותיהם [אך גם משפיע בתורו], מסייע להם כשהוא יכול ורוצה בטובתם.

בנוסף לאלים של אנשים אחרים, יש גם אלים קטנים יותר לאדם, שהם עקרונות ערכים רעיונות ודיעות ורצונות ומטרות שלו- חלק מאותם אלים משתייך לאל הפנימי המרכזי- כמו אל הבריאות ואל הכסף וחלקם משתייכים לאלים החברתיים- כמו עקרונות פוליטיים או ערך של שמירה על איכות הסביבה או על צמיחה כלכלית או על כללי התנהגות מסוימים, לא בהכרח בעניין של טוב ורע.

 

יובל נח הררי, בספרו הפופולרי "קיצור תולדות האנושות" שיצא לאחר כתיבת קטע זה מסכים איתי ואומר שאידיאולוגיות כלכליות מודרניות כמו קפיטליזם וקומוניזם הפכו לדתות של ממש שאף גורמות לריחוק וללחימה ב'כופרים' בצד השני ויש דוגמאות כגון מלחמת ויאטנם והמלחמה הקרה. כך למשל הוא אומר בספרו "הקפיטליזם החל את דרכו כתיאוריה מדעית שמסבירה כיצד פועלת הכלכלה ודוגלת ברעיון שהשקעת רווחי הייצור בהגדלת הייצור תביא לצמיחה כלכלית. אולם בהדרגה הפך הקפיטליזם מתיאוריה מדעית לדת המבקשת לקבוע מה מוסרי ומה אינו מוסרי, וכיצד ממשלות ואנשים פרטיים צריכים להתנהג. הדת הקפיטליסטית מאמינה שצמיחה כלכלית היא הטוב העליון, או לכל הפחות, שצמיחה כלכלית היא המפתח לכל יתר הדברים הטובים בעולם, שכן צדק, חירות ואפילו אושר מושתתים על צמיחה."

 

אך לצד ערכים ואידיאולוגיות יש גם אלים "קטנים יותר", כגון האל "באלי" – למשל כשאתה רעב ובא לך לאכול, פחות תחשוב על ערכים ויותר תחשוב על מה לאכול. אתה מאמין שאתה רעב ושכדאי לספק את קריאת האל "באלי" גם אם אתה לא קורא לו כך עליך לבצע פעולה פולחנית שנקראת לגשת אל המקרר. יש כמובן אנשים ששומעים יותר לאל "באלי" מאחרים אבל גם הם אם יש להם אמונה דתית חזקה יותר עשויים לגבור על האל "באלי" למשל ביום כיפור, יחד עם זאת אין לזלזל באותו "אל פנימי" שקראתי לו כאן באלי, דחפים ורגשות גם נובעים מאמונות (למעשה רגשות נובעים מפרשנויות כלומר מאמונה איך דברים למעשה במציאות ולא בהכרח ממשהו אובייקטיבי) וגם אם אמונות אלה יחסית פשוטות הם מתחרות רציניות לאמונות "הנעלות" והמורכבות יותר.

 

כשאדם אחר עובר על האלים האחרים האלה להם סוגד האדם המאמין נוצר מצב של קונפליקט, לפעמים הוא עובר בשלום בצורת דיון בהם הם מנסים להמיר זה את אמונתו של זה ברעיונות אחרים על ידי שכנוע בדרכי נועם, לפעמים נוצרים מריבות ואנשים נעלבים.

 

"אל" - כוח אותו האדם עובד והוא חשוב לו. יכול להיות הוא עצמו, יכול להיות אדם אחר, יכול להיות אמונה ברעיון, ערך, מטרה או אידיאל.  אין בהכרח חפיפה בין המושג אל כאן למושג אל כמקובל בלשון או קשר לאלוהים התנכ"י מלבד השימוש באותה מילה כך שאין כאן מעבר על הדיבר הראשון.